מינים פולשים

מינים פולשים

פלישה!
זה לא סרט האימה החדש מהוליווד, אלא איום אמיתי לסביבתנו הטבעית ולכלכלתנו!
הגידול באוכלוסייה, בצריכה וברמת החיים וניידות האדם גורמים לפלישות חסרות תקדים של מינים פולשים. פלישות ביולוגיות אלו גורמות להשפעות קיצוניות, לעיתים בלתי-הפיכות, לחקלאות ולמשאבים הטבעיים. המינים הפולשים מאיימים על מגוון המינים, על המערכת הטבעית ותפקודה. המשפט זה לקוח מתוך כתבתו של אוהד הצופה "בעיית המינים הפולשים" המצויה באתר רשות הטבע והגנים.

מהו מין פולש?

ההגדרות המילוניות רבות : מין גר, אקזוטי, מתנחל, נוכרי, לא מקומי. כל אלו משמעותם - אורגניזם שהתפתח (אבולוציונית, אקולוגית) במקום אחד, הועבר ע"י האדם והתבסס באופן מכוון או בטעות (נוסע סמוי, בריחה...) במקום חדש מחוץ לתחום הגיאוגרפי בו התפתח באופן טבעי. על המינים הפולשים נמנים בעלי חיים, צמחים, פטריות ומיקרואורגניזמים.

(invasive species). הפלישות הביולוגיות, יחד עם הרס בתי גידול טבעיים, הינם גורמי ההכחדה העיקריים של מינים מקומיים ומערכות אקולוגיות בכל העולם במאות השנים האחרונות.

את המינים הפולשים נהוג לחלק לשתי קבוצות:

1. מינים שנאחזו במערכת הזרה להם אך אינם מתפשטים בה במהירות ובאגרסיביות וקל יחסית לבערם מהמערכת הטבעית. מינים אלה נקראים גם 'מינים גרים'. דוגמה לכך הוא הזרזיר שחור-קולר (Sturnus nigricollis) המעופף בפארק הירקון. פרטים של מין זה נמכרו בארץ, כמה מהם השתחררו בראשית שנות האלפיים וביססו אוכלוסייה קטנה ויציבה שאינה מתפשטת.

2. מינים שנקלטו במקומות חדשים ותוך זמן קצר יצרו אוכלוסיות גדולות המתפשטות במרחב.

הדאגה של שומרי הטבע היא בעיקר מהמינים של הקבוצה השנייה, שבכוחם לשנות את אופיים והרכבם של מערכות ובתי גידול טבעיים.

התפשטות טבעית ומינים מתפרצים

מעבר של מינים ממקום למקום באמצעות התפשטות טבעית, והתבססות בבתי גידול חדשים הם תהליכים טבעיים בעלי תפקיד מפתח באבולוציה. הצופית הבוהקת (Nectarinia osea) היא דוגמה למין שהרחיב את תפוצתו באופן טבעי בעקבות פעילות האדם. הצופית חיה באופן טבעי בבקעת הירדן, שם היא ניזונה מחרקים ומצוף פרחיו של הרנוג השיטים (Loranthus acaciae). בעקבות ההתיישבות המודרנית, שהביאה להפרחת השממה ולנטיעת מיני צמחי נוי בעלי פרחים אדומים נותני צוף רבים, ביניהם היביסקוס סיני (Hibiscus rosa-sinensis), הרחיבה הצופית את תפוצתה, וניתן לראותה כיום בכל רחבי הארץ, מדן ועד אילת. מינים המרחיבים את תפוצתם בעקבות מעשה ידי אדם, ללא העברה אקטיבית או פסיבית על ידי האדם, נקראים 'מינים מתפרצים'. רבים מהם מוכרים מהתווך העירוני, ביניהם העורב האפור, הקאקים ואנפת הבקר. עם מינים אלה קיימות בעיות שחלקן הוצגו בכתבה קודמת שעסקה בציפורים מזיקות.

כיצד מועבר מין פולש?

1. העברה מכוונת (חוקית ובלתי חוקית) כחלק מסחר באותו אורגניזם (למטרות חקלאות, ממשק, "הדברה ביולוגית", חיות מחמד, אוספים ביולוגיים...).

2. נוסעים סמויים בתעבורה ימית, יבשתית ואווירית בגוף או על גביו של אורגניזם אחר.

יש מינים שהפכו לפולשים, שהובאו במתכוון ותחת פיקוח, בדרך כלל למטרות הדברה ביולוגית, או למטרות גדול. אבל מספר פרטים "ברחו" אל המערכת האקולוגית והתחילו להתרבות בטבע. דוגמה מובהקת לכך בארץ היא הנוטרייה, מכרסם גדול החי בגדות מים מתוקים שהובא לארץ מדרום אמריקה בראשית שנות החמישים למטרות גדול פרווה.

היקף התופעה

במאה ה-20 היקף התופעה עלה בעשרות מונים כתוצאה מעלייה בהיקף התחבורה, הן לצרכי מסחר והן לצרכי נופש. האדם, בפעולותיו השונות ברחבי העולם, גורם, באופן מכוון ובעקיפין, להעברה של מינים רבים של צמחים, בעלי חיים ומיקרואורגניזמים ממקום אחד לאחר. רוב הפרטים שמועברים אינם שורדים במקומם החדש. רק מעטים מביניהם מצליחים להתבסס, להתרבות ולהתפשט לאזורים נוספים. במקרים אלו הם מוגדרים כמינים פולשים.

כלל העשר: בספרות המדעית שעוסקת במינים פולשים מוכר "כלל העשר", שעל פיו אחד מכל עשרה מינים מיובאים נראה בטבע, כלומר היגר; אחד מכל עשרה מאלו שהיגרו התבסס; אחד מכל עשרה מאלו שהתבססו נהיה מזיק. משמעותו של כלל העשר היא שהוא מתאר בצורה הנכונה את הסיכוי הנמוך של מין להפוך לפולש. עם זאת, ידועים מקרים שבהם אחוז המינים שהתבססו והפכו למינים פולשים גבוה מהמשוער על פי כלל העשר. למשל, אחוז המינים שהיגרו מים סוף לים התיכון הוא גבוה, וההערכה היא כי כ-40% - 70% מהמינים שהגיעו מים סוף לים התיכון התבססו בו והפכו למינים פולשים.

נזקי המינים הפולשים :

כותבת ד"ר יעל גבריאלי מנהלת קמפוסטבע, הפקולטה לזואולוגיה אוניברסיטת תל אביב, - המדענים מצהירים שכדור הארץ נמצא כעת במשבר בנושא המיגון הביולוגי, משבר דומה לזה שגרם בעבר להכחדה של אוכלוסיות ענק כגון הדינוזאורים לפני 65 מיליון שנה. ברור כי בקצב הפיתוח הנוכחי בעולם, אנו צפויים לאבד לפחות מחצית ממספר המינים על פני כדור הארץ בעתיד הנראה לעין. המשמעות של זה היא כפשוטו – כל מין שני עתיד להיכחד! אובדן העושר הביולוגי יהיה הגורם הדומיננטי ביותר המסכן את המשך קיום האנושות – יותר מהחור באוזון, התחממות האקלים או זיהום הסביבה.

מה הם הגורמים למשבר המגוון הביולוגי בארץ ובעולם? הגורם הראשון במעלה הוא הרס בית הגידול, ואחריו מינים פולשים, דייג וצייד ושינויי האקלים.

הנזקים של המינים הפולשים ניתנים למדידה בתחומים הבאים:

1. תחרות ודחיקה עד הכחדה של מינים מקומיים.

2. טריפה של מינים מקומיים.

3. פונדקאות לטפילים ופתוגנים.

4. הרס בתי גידול.

5. נזק אדיר לחקלאות.

6. השפעות על אוכלוסיות דלות אמצעים (למשל הצמח לנטנה הינו מין פולש בישראל ובאזורים שונים בהודו. הלנטנה התחילה לכסות שטחים נרחבים בהודו. שטחים אלו שימשו למרעה ובעקבות הדחיקה נעלמו צמחי המרעה. הלנטנה היא צמח רעיל, סבוך ובלתי אכיל וכפרים שלמים איבדו את מקור הכנסתם).

דוגמאות מהעולם:

בארצות אירופה הכריזו מלחמת חורמה על הצחראש האמריקאי (Oxyura jamaicensis), ברווז צולל קטן, הנוהג כטבלן, עוף צפון אמריקאי ש'התאזרח' במערב אנגליה לפני כמה עשרות שנים ובימים אלו נצפה גם בתורכיה. הצחראש האמריקאי דוחק את הצחראש הלבן, האירופאי. אי לכך הוחלט במספר מדינות להתיר את הצייד של הצחראש האמריקאי ואף לעודד את הצייד, על מנת לדחוק אותו חזרה, לבית גידולו המקורי.

ממשלת ארה"ב אמדה השנה את הנזקים שגורמים מינים פולשים לחקלאות ב - 7.4 ביליון דולר.

שרת איכות הסביבה האמריקאית הורתה לייבש אגם שלם, בגלל שפלש לאגם דג טורף שעלול היה לסכן את הדגה במקורות המים באזור, לו ימשיך בהתפשטותו.

באוסטרליה, המיינות גרמו נזקים כה רבים עד שהכריזו עליהם כמין מסוכן. למעשה זהו יעד לאומי, לדחוק את המיינות מאוסטרליה.

המצב בישראל:

בישראל, כמדינה צעירה בעלת מסורת קצרה, יחסית, של סחר בחיות בר ומחמד, תופעת המינים הפולשים הינה חדשה יחסית. אך היקף בעיית המינים הפולשים כבר גבוה. בתוך שנים מעטות הצליחו מספר מינים (עפ”י ה-IUCN Invasive Species Specialist Group) לייסד בארץ אוכלוסיות גדולות ויציבות ולגרום לנזקים, הן למערכת הטבעית והן למשק האדם (בעיקר מזיקי חקלאות: נוטריה, דררה, עורב הודי, חסרי חוליות שונים ומיני צמחים ועוד).

תופעת פארק הירקון:

עקב בריחת מיני ציפורים מהצפארי והתבססותן בפארק, הפך הפארק לאתר טבע אקזוטי וניתן לצפות בו בשלל ציפורים במגוון צבעים ומינים, כגון תוכים וזרזירים, לשמוע מרחוק את שירתן ולראות בפינות רבות את הקנים שהן בונות. המבקרים בפארק אמנם נהנים מיופיין של הציפורים, אך מכיוון שאלה ברובן ציפורים פולשות מדובר למעשה בסכנה ממשית לטבע בישראל, לדברי הצופה, העוסק בשימור ציפורים והשבתן לטבע במסגרת עבודתו ברשות הטבע והגנים .

כותב יותם אורחן, מהמחלקה לאבולוציה, סיסטמטיקה ואבולוציה, המכון למדעי החיים, באוניברסיטה העברית ירושלים, החוקר את נושא העופות הפולשים בפארק הירקון: בשנים האחרונות ייסדו יותר מעשרה מיני עופות פולשים אוכלוסיות בר בישראל. ממיפוי של היקף תופעת הפלישה בעשור האחרון נראה כי אזור תל-אביב, ופרט פארק הירקון, הוא מקור ההתפשטות של מינים רבים וביניהם המיינה המצויה. חלק גדול מהמינים שייכם למשפחת הזרזירים (STURNIDAE) ושניים למשפחת התוכיים (PSITTACIDAE). במחקרו בדק האם יש דחיקת מינים מקומיים מקנני חורים כגון הירגזי,הדרור, הנקר, הדוכיפת על ידי הציפורים הפולשות. הוא כותב - המיינה המצויה תפסה יותר תיבות קינון מכל מין מקומי או מין פולש אחר, ופגעה בהצלחת הקינון של המינים המקומיים. נראה שבין המינים הפולשים יש למיינה המצויה את הפוטנציאל הגדול ביותר להתחרות ביעילות ולדחוק מינים מקומיים מקנני חורים מאתרי הקינון הזמינים.

אוהד הצופה מגדיר את המיינה המצויה כ"אסון טבע". בהוואי מיוחסת לציפור זו האחריות לדחיקת מינים של ציפורים מקומיות, ושם אף הוכרז מבצע גדול לצמצום אוכלוסייתה. בישראל ברחו מיינות מכלובים בצפארי בשנת 1998 , וכיום התפשטו והגיעו כבר עד לגולן בצפון ולדרום ים המלח. המיינה מתחרה עם ציפורים על מזון וטורפת גוזלים. מספר הצפה."ראיתי כיצד העיפה מינה זוג נקרים שהיו בקינון והשתלטה להם על הקן".

מי בדיוק הם הפולשים?

לרשימה של המינים הפולשים בישראל , שנערכה על ידי ד"ר סיימון נמצוב, ואוהד הצופה ומצויה באתר של רשות הטבע והגנים

לחצו כאן.

כיום אסור לייבא לישראל כחיית מחמד את בעלי החיים שמופיעים ברשימתם של נמצוב והצפה וגם אחרים שרט"ג קבעה שהם מהווים סיכון לטבע. לדבריהם, יש צורך דחוף בהגברת האכיפה במעברי הגבול כדי למנוע הברחת בעלי חיים אלה בניגוד לחוק. כמו כן, יש צורך בפעילות הסברה למגדלי בעלי חיים ממינים לא מקומיים שלא ישחררו אותם לטבע אם אינם יכולים לגדל אותם, אלא יעבירו אותם לידי רשות הטבע והגנים, כדי למנוע את התרבותם בטבע.

רשימה של עופות פולשים בישראל

שם בעברית	שם באנגלית	שם בלטינית
אורג מצועף	East African masked weaver	Ploceus velatus
אורג קטן	Little weaver	Ploceus luteolus
ברבר	Muscovy duck	Cairina moschata
דררה	Rose ringed parrot	Psittacula krameri
דררה אדומת חזה	Red breasted parakeet	Psittacula alexandri fasciata
דררה אלכסנדריני	Alexandrine parakeet	Psittacula eupatria
זרזיר בוהק/כחול לחיים	Glossy starling	Lamprotornis purpureus
זרזיר בורמזי (מאינה בורמזית)	Vinous-breasted starling	Sturnus burmannicus
זרזיר הדור	Superb starling	Spreo superbus
זרזיר שחור קולר	Black collared starling	Sturnus nigricollus
יאורית	Egyptian goose	Alopochen aegyptiacus
כסוף מקור הודי	Indian silverbill	Euodice malabarica Lonchura malabarica
מאינה מצויה	Common mynah	Acridotheres tristris
עורב הודי	House crow	Corvus splendens
פרושית אדומה	Avadavat	Amandava amandava
קוניור שחור ראש	Nanday conure	Nandayus nanday
תוכי נזירי – קוויקר	Quaker /Monk parakeet	Myiopsitta monachus

בנוסף להנ"ל מוגדרים גם הבאים כעופות פולשים בישראל

שם בעברית	שם באנגלית	שם בלטינית
צוצלת*	Palm dove	Streptopelia senegalensis

* יתכן והגיע לישראל בהתפשטות טבעית.

רשימת ה-100
"One Hundred of the World’s Worst Invasive Alien Species"
רשימת ה-100 היא רשימה של 100 המינים הפולשים הגרועים ביותר. ברשימה כלולים מינים של צמחים, בעלי חיים ומיקרואורגניזמים פולשים שההשפעה שלהם על המערכת האקולוגית הרסנית ביותר.
רשימת ה-100 גובשה על ידי קבוצת המומחים למינים פולשים – Invasive Species Specialist Group. קבוצה זו היא חלק מה-IUCN – האיגוד העולמי לשימור טבע.

העופות הכלולים ברשימת המאה הם:

Pycnonotus cafer , red-vented bulbulבולבול אדום – שת,

שמקורו בפקיסטן ופלש לסין ולאיים באוקיינוס ההודי וגורם נזקים חמורים למטעי פירות
, Sturnus vulgaris common starling זרזיר מצוי

מקורו באירופה וצפון אפריקה ופלש לכל העולם , גורם לנזקי חקלאות אדירים

, Acridotheres tristis common myna מיינה מצויה ,

במקור מהודו , הובאה לחלקים בעולם כמדברית חרקים בשדות והפכה למתחרה משמעותית עם המינים המקומיים

דרכי פעולה של רשות הטבע והגנים לצמצום הבעיה:

המטרה העיקרית של הפעילות הינה מניעת אובדן המגוון הביולוגי והרס מערכות טבעיות על ידי התנחלות מינים פולשים. יש לפעול עפ”י עקרון הזהירות המוגברת בשל היות התוצאות כמעט בלתי הפיכות!

יעדי תוכנית הפעולה:

1. קידום ההסברה והחינוך להגברת מודעות הציבור, המגדלים והסוחרים והבנת הנזקים.

2. קידום החקיקה ושיפור נהלים האוסרים את המסחר במינים בעלי פוטנציאל פלישה.
גם לגבי מינים עליהם לרשות אין פיקוח ישיר כמו חסרי חוליות וצמחים.

3. בעקבות שני הסעיפים הראשונים : מניעת פלישות נוספות, תוך הקפדה על אכיפת החוקים והנהלים.

4. שירוש וביעור מינים שכבר פלשו מהמערכות הטבעיות.

5. קידום הניטור ופיתוח פתרונות לבעיה.

6. הקטנת הסחר בחיות אקזוטיות ואחזקתן כחיות מחמד, במיוחד בעלות סיכון גבוה.

ברור כי אספקטים של חקיקה, ניטור ומחקר דורשים משך זמן ממושך יותר לשם השגת המטרה.

יש להפעיל את ביקורת הגבולות ולמנוע העברת והברחת מינים באופן לא חוקי. יש צורך לפרסם את הרשימה השחורה של מינים מועדים ואסורים. יש להגביר את מאמצי ההסברה - שהציבור יבין עד כמה הברחות של מין "תמים" עלולות להיות מסוכנות ולגרום לנזקים עצומים.

יש לגרום לציבור להבין שאסור לשחרר חיות מחמד לטבע, גם אם עושים זאת מדאגה לבעל החיים. השפעתו על המערכת האקולוגית אינה ידועה ואם ישרוד - עלול לגרום לנזקים.

נמצוב והצפה מציינים שיהיו מקרים שבהם יהיה הכרח לדלל אוכלוסיות של מינים שפוגעים קשות במערכת האקולוגית – על ידי המתה. "לא נוכל להשתלט על כל אוכלוסיית המינה בטבע", הסביר הצפה, "אבל ייתכן שניאלץ לדלל ציפור זאת בעיקר באזורים כמו שמורות טבע שבהם היא עלולה להזיק במיוחד".

בקשה לשותפות מהציבור הרחב

בכדי למנוע התבססות של מינים זרים נוספים נא לדווח על התבססות של חיית בר בטבע שאינן שייכות לפאונה הישראלית, לד"ר סיימון נמצוב - אקולוג חיות בר ברשות הטבע והגנים בטלפון 7762227- 057.

במקביל יש לשלוח את הנתונים בכתב אל: חטיבת אכיפה, רשות הטבע והגנים, רח' עם ועולמו 3 ירושלים 95463 והעתק אל אוהד הצופה בכתובת הנ"ל או בדוא"ל torgos@inter.net.il.

מקורות מידע

1. מינים פולשים באתר קמפוסטבע

2. צפריר רינת – כתבה בעיתון הארץ - המבקרים בפארק נהנים מהציפורים האקזוטיות, הציפורים האחרות פחות.

3. צפריר רינת – כתבה בעיתון הארץ - סכנה: זרזיר בורמזי

4. שי פוגלמן – כתבה בעיתון הארץ - הברווזון המכוער וחיות אחרות.

5. הצופה א. נמצוב ס. מינים פולשים של חולייתנים יבשתיים המתרבים בטבע בישראל, אתר רשות הטבע והגנים

6. רשימת מינים פולשים באתר רשות הטבע והגנים.

7. הצופה. א. בעיית המינים הפולשים בישראל. אתר רשות הטבע והגנים.

8. שדה. א. עריכה – של הרצאה בעיית המינים הפולשים מאת אוהד הצופה

9. גבריאלי, י. משבר המיגון הביולוגי , כתבה באתר קמפוסטבע, אונ' ת"א

10. חולייתנים בסיכון – מפה אינטראקטיבית של המשרד להגנת הסביבה

11. דן אלון - ציפורי ישראל תמונת מצב דצמבר 2007