מאינה מצויה

צילם: דורון להב

שם לטיני: Acridothers tristis

שם אנגלי: Common Myna

שם ערבי: אלמאינה المينا

המאינה שייכת למשפחת הזרזירים, משפחה של ציפורי שיר הקרובה לעורביים.

משפחת הזרזירים מונה 24 סוגים, וכ100 מינים: בארץ נמצאים, זרזיר מצוי,זרזיר ארבה והטריסטרמית. כשבשנים האחרונות נוספו שני מיני זרזירים פליטי תרבות והם: מאינה מצויה וזרזיר בורמזי.

סימני זיהוי: ציפור קולנית, נועזת ולא חוששת מקרבת אדם המצויה בדרך כלל בזוגות. אורכה 23-24 ס"מ משקלה 130 ג' ומוטת כנפיה 33-36 ס"מ.קודקודה, עורפה ולחייה שחורים ומבריקים. גרונה וחזה בהירים, גופה ואחוריה חומים, כנפיה חומות שחורות ובמרכזן כתם לבן. גם קצה זנבה לבן. מאחרי עיניה יש כתם צהוב, מקורה ורגליה צהובים. אין הבדל במראה בין זכר לנקבה.

קולה של המאינה מגוון ויכולת החיקוי שלה מצוינת. היא משלבת בשירתה קטעי שירה של ציפורים אחרות כגון שחרור, עורבני ועוד ואף קולות אחרים. יכולת זו יחד עם האינטליגנציה הגבוהה של הציפור הזו הם הגורמים לכך שנהוג לגדל מאינות בכלובים ולסחור בהן.

מאינה שרה: http://www.youtube.com/watch?v=5uBcFOlWFrE&feature=related

מאינה מחקה דבור של אדם: http://www.youtube.com/watch?v=_CoxnUe49ZA&feature=related

וגם: http://www.youtube.com/watch?v=gLlGKhJ4sbs&feature=related

חברתיות: ציפור חברתית ורעשנית. מחוץ לעונת הרבייה מתקבצת לקבוצות של 12 פרטים ויותר וליד מקורות מזון.

נוהגות להתכנס בלילה ללינה מקובצת של עשרות פרטים באתרי לינה קבועים. מאוד טריטוריאליות בתקופת הקינון.

תפוצה בעולם: מוצאה בדרום מזרח אסיה, מההימלאיה לצפון הודו, נפאל, דרום סין ועוד.

בשנים האחרונות אוכלוסייתה בחלק ממדינות אלה התמעטה בגלל תחרות עם מין מאינה אחר – הנקרא מאינת הבופאלו ובמקביל אוכלוסייתה התחילה להתפשט לאיי האוקיאנוס השקט וההודי, ערב הסעודית ועד לקווקז.

מפת תפוצה

לקוח מתוך : http://en.wikipedia.org/wiki/Common_Myna

כחול- אזור תפוצה מקורי. אדום – אזורים אליהם פלשה המאינה

תפוצה בארץ: תפוצתה בארץ היא בעיקר ליד משכנות האדם. התפשטותה בארץ התחילה כנראה כתוצאה מאירוע יחיד של בריחת מאינות מפארק הצפארי בגני יהושע בפארק הירקון, אירוע שקרה בשנת 1997. המאינות שברחו התחילו להתרבות בפארק הירקון במהירות רבה ואוכלוסייתן התפשטה בגוש דן והסביבה הקרובה. בשנת 2005 כבר דווח על פרטים בבאר שבע וכיום הגיעו גם ראשוני הפרטים לירושלים ולעכו.

אורח חיים: המאינות מצויות לרוב בקבוצות קטנות, לפעמים בזוגות ואף ביחידות. בערב הן מתכנסות בלהקות גדולות ללינה מקובצת.

המאינה היא ציפור קולנית ובטוחה שלא חוששת מקרבת אדם וכלי רכב. בתקופת הקינון והדגירה המתרחשת לעתים קרובות במבנים מעשה ידי אדם היא מאוד טריטוריאלית.

תזונה: אוכלת כל - פירות, ניצני פרחים, צוף, זרעים, חרקים (בעיקר חגבים ועל כן שמה הלטיני היא 'ציידת החגבים') וכן תולעים, שבלולים, חרקים ובעלי חוליות כגון נחשים, עופות ועכברים כולל זבל ופגרים. יכולתה ליזון ממגוון רחב של מזונות היא תכונה המאפשרת את התפשטות המאינה באזורי מחיה שונים. את מזונה היא מלקטת לרוב על פני הקרקע, חרקים במעוף ופרי וצוף מעל העצים. נוהגת לאכול גם פירות במטעים וכרמים ובכך גורמת נזקים לחקלאות.

קינון ודגירה: בארצות מוצאה מקננת בכל חודשי השנה אך בישראל מקננת בעיקר בחודשים פברואר ועד אוגוסט. הזוגיות אצל המאינות מונוגאמית - וקבועה לכל החיים והן מפגינות שוויוניות רבה עד כי קשה מאד להבחין בין זכר לנקבה.

הקן בנוי בתוך חור או גומחה טבעית או מלאכותית בגובה של 10 – 15 מטר, כגון רמזורים, מרזבים, גומחות בעצי דקל ועוד, לכן גם קל למשוך אותן לקינון בתיבות קינון. הקן בנוי מאוסף של חומרים טבעיים וממוצרים מעשי אדם: כמו זמורות, שורשים, קש, נוצות, שער פרווה, נייר ועוד המגובבים ומונחים ברשלנות ע"י שני בני הזוג לרוב בגומחות, סדקים וחורים לרוב במבנים. לעיתים הן מגרשות נקרים מקינם ומקננות במקומם בחורי בעצים. בקן מוטלות 3-6 ביצים בגוון כחלחל עד כחול-ירקרק. הדגירה נמשכת 13-18 ימים ומתחילה עם הטלת הביצה הראשונה, ומבוצעת ע"י שני בני הזוג.

פרטים מיוחדים: יכולת ההסתגלות של המאינה לסביבות שונות ומיני מזונות שונים מאפשרת לה להתרבות במקומות שונים בעולם לאחר שהפכה לפליטת תרבות. עקב כך וגם בגלל נטיתה לקנן ליד משכנות האדם יש חשש בקרב האקולוגים שהיא תהווה מפגע אקולוגי בגין דחיקת ציפורים מקומיות כגון הדוכיפת, הנקר, הירגזי ודרור הבית. באוסטרליה – המאינה גרמה לירידה משמעותית באוכלוסיה של תוכים מקנני חורים באזורים מסוימים. בנוסף יש חשש שתתחיל להיות מזיק משמעותי לחקלאות – בעיקר לכרמי ענבים. המאינה, שהיא מין פולש במקומות רבים בעולם, הוכרזה על ידי האחוד הבינלאומי לשמירת טבע ה IUCN בין 100 המינים הפולשים המזיקים ביותר. ברשימה זו הוכנסו שני מיני ציפורים נוספות- הזרזיר המצוי והבולבול אדום השת.

המאינה הובאה למלבורן אוסטרליה בשנת 1862 בתור מדביר ביולוגי של חרקים מזיקים אך הסתבר שאינה טובה לזה לחלופין היא התרבתה מאד והפכה למין הנפוץ ביותר בגינות העיר. בארצות מוצאה מכונה המאינה "ידידתו של האיכר" כי הוא אוכלת חרקים מזיקים. בהודו היא ציפור אהובה שמסמלת גם אהבה נצחית- בגלל הנטייה שלה למונוגמיה לכל חייה.

תוצאות ספירת ציפורי הבר בחצרות של השנים האחרונות מראות שהמאינה הולכת ומתפשטת בישראל הן במרחב והן במספר הפרטים. האם התפשטות זו תזיק למינים המקומיים? נוכל לדעת זאת רק אם נקבל דיווחים רבים ככל שניתן מכל אזורי הארץ, לכן חשוב להשתתף בספירת ציפורי הבר בחצרות. מידע באתר www.yardbirds.org.il

לאלבום תמונות המאינה

מקורות מידע ואתרים נוספים:

1. טקסט שכתבה אפרת הנדלסמן בשנת 2002

2. המאינה בבולים: http://israelibirdsstamps.yardbirds.org.il//bo4.html

3. אתר עולם המאינה:  http://www.mynahbird.com

4. על בעיית המאינה:  http://sres.anu.edu.au/associated/myna/problem.html

5.  כתבה ב   YNET  על המאינה: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3304220,00.html

6. כתבה במעריב NRG על המאינה הפולשת: http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/866/877.html

7. כתבה נוספת ב   YNET  על המאינה: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4352975,00.html

8. אתר באוסטרליה העוסק במאינות ובלכידתן: http://www.yimag.org.au

לאתר המרכז לטיפוח ציפורי הבר בחצר הבית

http://www.yardbirds.org.il

16/03/2013