תוכי נזירי - קוויקר
צילום:
איתן קאופמן
שם לטיני: Myiopsitta monachus
שם אנגלי: Monk Parakeet או Quaker Parrot
שם ערבי: ببغاء الراهب
השם
תוכי מוזכר בתנ"ך ....שנהבים וקופים ותוכים ....מלכים א' י' 22. שמו העברי
לקוח מתרגום שמו האנגלי שפירושו "תוכי-נזיר קטן", משום שנראה כלבוש בלבן
ועטוף גלימה כנזיר. שמו המדעי אף הוא מרמז לנזירות Myiopsitta – סוג של נקר monachus
– מתבודד, וזאת על אף שהוא אינו מתבודד כלל ובדרך כלל מצוי בלהקות.
שמו הנוסף באנגלית -תוכי קוואקר על שום מנהג של נענוע הגוף הקיים בצעירים וגם בשעת
חיזור . אחד המינוחים של ניענוע באנגלית הוא quaking. ראו
בקישור את תנועת הנענוע: http://www.youtube.com/watch?v=qjo1l-M3nbs
הסוג
מונה שני מינים: המין הנמצא בארץ מונה 3 תת מינים כשבארץ נמצא תת המין הראשי M.m.monachus שהתחיל להתרבות בגוש דן כפליט תרבות לאחר שברח מהצפארי. זו ציפור שנחשבת אינטלגנטית
ומסוגלת ללמוד מגוון גדול של מילים ולכן מגודלת בשבי.
בקישור
תוכי נזירי 'מדבר' http://www.youtube.com/watch?v=cLL3RQRNAC8&feature=related
סימני
זיהוי: אורכו 28-
ציפור
רעשנית – משמיעה קולות קריאה רמים וצרודים.
שמיעת
קולות ניתן בקישור: http://www.xeno-canto.org/XCspeciesprofiles.php?species_nr2=861.00&pagenumber=&order=taxonomy&view=3
התעופה
בנפנוף כנפיים מהיר ובגובה של עד כ 10
מטר. הם מסוגלים לשנות כיוון וגובה במהירות.
חברתיות:
בדרך כלל
מתגודד בקבוצות קטנות, לעיתים בזוגות או בודדים. לן בלינה מקובצת סביב ובתוך הקן.
תפוצה
טבעית בעולם:
המפה לקוחה מתוך
Handbook of the birds of the world
תפוצתו
בדרום אמריקה- מבוליביה, פרגוואי, ברזיל
ועד ארגנטינה. כיום התחילה אוכלוסייתו להתפשט כציפור פולשת בצפון אמריקה, אירופה,
יפן וישראל. יציב בתחום מחייתו.
תפוצתו
בארץ: בארץ מצוי בגוש דן וסביבתו הקרובה.
בית
הגידול: שפלות
פתוחות למחצה, עד לרום של
תזונה:
זרעים של
עשבים הכוללים תירס, דורה ושאר דגניים, זרעי חמניה,
מגוון עלים, דשא, ניצנים, פרחים, פירות כאפרסקים, אגסים ופרי הדר וחרקים. באוספו
מזון נוהג לעיתים ללכת על הקרקע. הוא גם מטפס מצוין באמצעות מקורו ורגליו. נחשב
כמזיק לשדות חמניות ולמטעי פירות.
קינון
ודגירה: בשונה
מתוכים אחרים שהם מקנני חורים בונים התוכים הנזירים קן /
מושבת קינון ובו מקננים בין זוג אחד ל- 20 זוגות. הקן שקטרו
מטר ויותר בנוי מענפים שקוצצו בעזרת המקור ונבנה במשותף על ידי מספר זוגות וצעירים
על צמרות עצים גבוהים וסבוכים, לעיתים על עמודים ובמבנים. הקן משמש כל השנה ללינה
ובעונת הקינון לגידול הצאצאים. הקן הענק דורש תחזוקה מתמדת.
בקן
מספר תאים לזוגות הדוגרים. התא בנוי ממסדרון שבקצהו חדר מורחב בו יכול התוכי
להסתובב. הקן יכול להגיע לגודל ענק וידוע
על קן שמשקלו היה 1200 קילוגרם. לעיתים קרובות מצטרפים שותפים נוספים לקן הענק –
כגון מאינות, דרורי בית ועוד ולעיתים משמש הקן כפלטפורמה לקינון של דורס.
הזוגות
מונוגאמים. החיזור כולל סירוק הדדי, נשיקות מקור, האכלה
הדדית ואחיזת מקור תוך נענוע הדדי של הראשים. ההזדווגות מתרחשת בקרבת הקן או
בתוכו. בתטולה 5 – 12
ביצים. הדגירה נמשכת 24 ימים, בעיקר על ידי הנקבה, כשהזכר מביא לה מזון.
שני ההורים מאכילים במזון לעוס. הצעירים עוזבים את הקן בגיל 40-50 יום והם עצמאים
לגמרי בעזבם. בדרך כלל מספיקים התוכים הנזירים שני מחזורי קינון בשנה. לעיתים
קרובות לזוג המקנן יש פרט נוסף, צעיר, שמסייע להם בקינון ובהאכלת הגוזלים.
אורך
חיים: 15- 20
שנה
פרטים
מיוחדים: התוכי
הנזירי היא ציפור החביבה על מגדלי ציפורים בשבי. ארגנטינה יצאה משנת 1985 עד שנת 1989 82,442 תוכים נזיריים בממוצע
לשנה ומשנת 1993 הגבילה את היצוא ל- 24,000 לשנה.
מקורות
המידע ואתרי אינטרנט:
1. Handbook of the Birds
of the World, Vol 4, Lynx Edicions
2005, Barcelona
2. תוכי נזירי בבולים : http://israelibirdsstamps.yardbirds.org.il/ak3.html
3. אתרי אינטרנט
http://www.birdtricks.com/Quaker-Parrot/myiopsitta-monachus.html
http://en.wikipedia.org/wiki/Monk_Parakeet
http://www.oiseaux-birds.com/card-monk-parakeet.html
http://www.bridgeport.edu/~robert/parrot.htm
http://www.arndt-verlag.com/projekt/birds_3.cgi?Desc=E265.htm&Pic=265_1.JPG
ליקט
וערך - אורי גורפיין
תודות
על הסיוע בליקוט ובעריכת החומר לשלומית ליפשיץ ולדורון להב
לאתר המרכז לטיפוח ציפורי הבר בחצר הבית
18/06/2011