סיפורו של גוזל הסיסים בתחנת כיבוי אש בגבעתיים

אמנון האן, דורון להב

בתודה לאנשי תחנת כיבוי האש בגבעתיים.

היום – 8/5/2007 - הוזעקתי לתחנת הכיבוי לאחר שאחד מהכבאים הבחין בגוזל מזדחל על השביל שליד חדר המבצעים.

לא הייתי בגבעתיים והמלצתי על שמירתו בתיבת עץ פתוחה מלמעלה ואחסנתו במקום גבוהה במשרד עד שאגיע.

הגעתי ונמרוד (הכבאי שגילה אותו) סיפר לי שאחז אותו בכף היד וליטף והגוזל ממש עצם עיניו וממש נרדם לכחצי שעה.

לאחר שזיהינו היכן הקן ממנו נפל, הבאנו סולם גבוהה (תחנת כיבוי או לא?) ועליתי עם הגוזל והחלקתי אותו אל תוך הקן. היפיוף נבלע בפנים ותוך חצי דקה הסתובב והחל להוציא את ראשו החוצה ולהסתכל לכל הכיוונים.

פתח הכניסה לקן הוא ממש בגובה הקן. הגוזל, שכנראה הסתקרן יתר על המידה ו/או חשב שהוא יכול כבר לעוף יצא ונפל.

יש לקוות שיתאפק עוד שבועיים שלושה.

מפקד תחנת הכיבוי, רב-טפסר אפרים מערבי, מחזיק את הגוזל שנפל

הגוזל שנפל

תמונות אופייניות לגוזל – הסנטר בצבע לבן

החזרת הגוזל לקן

כבר התחלתי לדאוג.

למעלה מיומיים שהמקסים הושאר לבדו לאחר שנפל, כשההורים נמנעים מלהכנס.

ביום הראשון בו הוחזר לקן, הבחור ישב בפתח, שירבב ראשו החוצה וסרק בעירנות סקרנית את הסביבה כשגופו בלט החוצה וגרונו הלבן בולט בבוהק הייחודי שלו.

אתמול, כשהחל החום גל הוא נעלם. דאגתי שמא נפל שוב.

מפקד תחנת הכיבוי (חובב ציפורים נלהב המגדל 4 תוכים בביתו) הרגיע אותי וסיפר שהוא שומע אותו משקשק בכנפיו מעל התקרה האקוסטית של משרדו. "הוא מאמן את שרירי הכנפיים" פסק.

ב- 11-5-2007 בשעה 06:47, לאחר 3 ימים של היעדרות, שמחתי לראות את אחד ההורים גולש במהירות הבזק האופיינית ונכנס לקן להאכלת הסיסון השובב.

בקרוב מאוד יצא ויעוף, ויעוף, ויעוף.

4 שנים ! עד שיתבגר יחזור וירד שוב לקן

לגדל בעצמו דור חדש.

הגוזל מציץ מפתח הקן

למידע נוסף: http://www.yardbirds.org.il/swift/swift.htm

וגם: http://www.yardbirds.org.il/daf/apus-apus.htm

סיפור על גידול גוזלי סיסים: http://www.yardbirds.org.il/article/swift/swift.htm

למידע נוסף: אמנון האן - hahn@bezeqint.net

לאתר המרכז לטיפוח ציפורי הבר בחצר הבית

http://www.yardbirds.org.il/

12/05/2007