בס"ד
פרשת שמיני
העופות הטמאים והטהורים
כתב: אלי זערור
בפרשת השבוע שעבר פרשת שמיני, התורה עסקה באופן פרטני בעופות הטהורים
לאכילה ובעופות הטמאים לאכילה.
למרות שזה ציווי אלוקי בכל זאת
חכמים חיפשו טעמים לדבר וכך אמרו, מדוע נאסרו כל הציפורים הללו ?
עונה על זה הרמב"ן (רבי משה
בן נחמני) כיוון שדמם חם לאכזריות שבהם ויש בהם גסות, וזה ישפיע על לב האדם. וכן
הוא נותן את הסימן הברור ביותר שהוא הדריסה מלבד שאר הסימנים שקבעו חכמים כגון
אצבע יתרה וקורקבן קלוף. בכל זאת לא נאריך בנושא שכן הוא עומד שם באופן פרטני יותר
על סוגי העופות גם על אלה שלא דורסים.
ובמילים שלנו, מקובל אצל האדם,
שהקב"ה חננו בבינה יתרה משאר הבריות, שלהרוג בן לעיני הוריו וכן כל בעל חי
לעיני מולידיו זה אכזריות שאין כמוה, ובציווי מפורש קיבלנו בשחיטת הבהמות "אותו
ואת בנו לא תשחטו ביום אחד". ואני יכול להעיד על מקרה אישי בו ראיתי בז
טורף גוזלי צוצלת לעיני אמם שהיא עמדה בצד בחוסר אונים ודמעות ירדו מעיני מצורת
המראה האכזרי שראיתי.
אז למען לא תשתרש מידה זו בנפש
האדם, הקב"ה הפריש את הטורפים מאכילת האדם. שכן דבר שהופך להיות מורגל לאדם
הוא מקבל אותו מכל הבחינות למשל היונה היא עוף שמקובל על האדם ויותר רצוי ומורגל
מאשר הבז, בגלל העדינות שלה.
שרוב בני אדם לא בדיוק שמחים
שיקנן אצלם בז שיראה להם כל יום טרף חדש שהוא צד לילדיו (לא שח"ו אני אומר
שמי שכן הוא אכזר). ולעומת זאת הצוצלת למשל בעלת אופי יותר עדין ויותר עושה נחת
רוח להסתכל עליה כאשר היא מאכילה את בניה. והכוונה שברגע שהמראה של טרף יהיה מורגל
על האדם זה יכול לחדור אליו ולהרגילו למראות כאלה.
ונעמוד בקצרה על עניין החסידה שיש
בה עניין מוסרי מאוד לאדם. מדוע החסידה גם יצאה מכלל הטהורים, שבה אומר רש"י
(רבי שלמה יצחקי) שהיא עושה חסד עם חברותיה במזונות ולכן נקראה חסידה, אז למה תאסר
עלינו ?
ועל זה ענו חכמים כיוון שדווקא עם חברותיה היא עושה חסד, אבל עם חסידות
שלא קשורות ללהקה שלה היא לא עושה חסד לכן גם זו נאסרה על האדם. וזה בא ללמד את
האדם שחסד הוא צריך לעשות עם כולם בין אם זה אדם שהוא מכיר ובין אם זה אדם שלא
קשור אליו אלא רק מסיבה שהוא גם בן אדם ולא בגלל אינטרס כלשהו.
מי שרוצה לראות את העניין בהרחבה זה נמצא בספר ויקרא פרק י"א מפסוק
י"ג והלאה.
יום חמישי א' אייר תשס"ז
19/04/2007