בס"ד
האם השלדג לבן החזה הוא השלך המקראי
אלי זערור
כיוון ששלדג לא מצוי לפחות בשמו היום במקורות היהודיים, אז נדון בו דרך
ציפור שכן מוזכרת במקורותינו היהודיים והתכונה העיקרית בה מזכירה את השלדג. כל אחד
מכיר את התכונה העיקרית שבשלדג, שמרומזת בשמו של-דג, כלומר שולה דגים מהמים. העוף
שדומה לו הוא השלך !
בתורה מוזכר השלך בין העופות הטמאים בחומש ויקרא (פרשת שמיני, פרק
י"א, פסוק י"ז): "ואת-הכוס ואת-השלך ואת-הינשוף". וכן
חזר על זה בחומש דברים שנקרא ספר משנה תורה (פרשת ראה, פרק י"ד, פסוק
י"ז): "והקאת ואת-הרחמה ואת-השלך".
תכונת השלך דומה מאוד לשלדג, שכן כדי להשיג את מזונם שהוא דגים לשניהם יש
טקטיקה של שליית דגים מהמים. כיצד זה בא לידי ביטוי במקורותינו:
על הפסוקים בשני הפרשיות שהזכרנו מפרש רש"י (רבי שלמה יצחקי): "השלך – פירשו רבותינו (בגמרא
במסכת חולין, דף ס"ג) זה השולה (פירוש מגביה) דגים מן הים, וזה
שתרגם אונקלוס ושלי-נונא (שלי-שולה, נונא-דגים בארמית)".
וכן מפרש בעל הטורים (רבי יעקב בן אשר): "השלך- ששולה דגים
מן הים".
ואחרי שראינו את תכונות השלך במקורות, ראינו שהתכונה תואמת לזו של השלדג.
בגמרא בחולין דף ס"ג עמוד א' מובא אמרה על רבי יוחנן: " ר'
יוחנן כי הוה חזי שלך אמר (תהילים ל"ו)
"משפטיך תהום רבה" כי הוה חזי נמלה אמר
(תהילים ל"ו) "צדקתך כהררי אל". פירוש: שהיה רואה רבי יוחנן
שלך היה אומר "משפטיך תהום רבה" וכאשר היה רואה נמלה היה אומר
"צדקתך כהררי אל". ולמה אמר כך ?
על השלך אמר כך כיוון שמכאן רואים שהמשפט של הקב"ה מגיע גם
למעמקים, כלומר אפילו דג שנמצא בים יש עליו את הדין אם הוא זה שייטרף ע"י
השלך או דג אחר.
על הנמלה אמר כך כיוון שנמלה היא בריה קטנה ואין בה כוח למצוא מזונותיה ובכל
זאת הקב"ה בחסדיו מזמן לה מזונותיה ללא טורח !
בספר "ילקוט סיפורים" בפירוש "לקט
הקוצרים" פרשת שמיני סעיף י"א (סודר ומבואר ע"י הרב זאב וואלף,
הספר מביא את כל מעשיות שבתלמוד בלשון המקור מהגמרא) מובא שלחכמים היה מוכר השלך
בשם "עורב המים" (הערה: יתכן ורק יתכן, כיוון
שידוע שהעברית המודרנית של היום אינה תואמת את לשון חכמים והתנ"ך באופן מדויק,
שאולי זה היה הכינוי לשלדג, אולי מצאו הקדמונים קווי דמיון בין מקורו של העורב
למקורו של השלדג?).
|
שלך וטרפו – דג בין טופריו |
שלך בתעופה |
|
|
|
|
צילום: איתן קאופמן |
צילום: איתן קאופמן |
מקורות:
בעל הטורים על פרשת שמיני, פרק י"א, פסוק י"ז (חומש ויקרא).
ספר "ילקוט סיפורים" (שסודר ובואר ע"י הרב זאב וואלף), בפירוש "לקט הקוצרים" על פרשת שמיני סעיף
י"א (כרך ב').
רש"י על פרשת שמיני,פרק י"א, פסוק י"ז (חומש ויקרא).
רש"י על פרשת ראה, פרק י"ד, פסוק י"ז (חומש דברים).
תלמוד בבלי מסכת חולין דף ס"ג עמוד א'.
לאתר המרכז לטיפוח ציפורי הבר בחצר הבית
ח'
סיון תשס"ז
25/05/2007