גידול פרפרי זנב הסנונית - Swallowtail

ערך, כתב וצילם: אלון פרידמן

מטרת פרק זה היא להדריך כיצד לגדל את פרפרי זנב הסנונית.

פרפר זנב הסנונית מוגן ויפהפה ודרך גידולו אפשר

ללמוד את שלבי ההתפתחות של חרקים בעלי גלגול מלא.

המין מקים 3-5 דורות בשנה.

	הנקבה נוהגת להטיל ביצים על צמחי *פֶיגָם, הדרים (בני משפחת הפיגמיים), גזר, שומר, פטרוזיליה וכֶלֶך (בני משפחת הסוככיים) ועוד.הביצים הכדוריות מוטלות בנפרד זו מזו, צבען צהוב וגודלן כ- 1.5 מ"מ. עם הזמן מתכהה צבעה מצהוב לכתום ולחום כהה בעת הבקיעה. לצמח הפיגם שמות נוספים: זְדַאבּ, שָדַאבּ, רוּדַה, רוֹטַה, פִיזְ'לַה ועוד
	הזחל הבוקע (גודלו כ- 2.5-3 מ"מ) משנה עת צבעו עם התבגרותו משחור-כתום (בעת הבקיעה) לירוק בהיר עם כתמי שחור, כתום ולבן.
	עם התפתחותו, הופך הזחל לגדול ומרשים, זאת תוך כדי אכילת עלי הצמח. הזחל הגדול אינו מסוכן לאדם אך גופו עוטה צבעי אזהרה המזהירים את אויבים מפני החומרים הדוחים שמכיל גופו.
	בשעת סכנה נוהג הזחל לשלוף מראשו זוג איברים כתומים דמויי קרניים, המפרישים חומרים נדיפים הדוחים את אויביו.
	לקראת ההתגלמות, נוהג הזחל לחפש מקום מתאים, פעמים רבות לא יהיה המיקום ע"ג הצמח אותו אכל. הגולם עצמו דבוק לעצם הנבחר בקצהו התחתון ותלוי בקצהו העליון בשני קורים דקים.
	הבוגר בוקע לאחר 2-4 שבועות (הזמן מתארך בעונות קרות). הפרפר בוקע בשעות הבוקר, לאחר מאמצים ניכרים להשתחרר. בשעות הראשונות ליציאתו כנפיו מקופלות ורטובות והוא חסר כושר תעופה. לאחר זמן קצר (2-3 שעות) מתחיל הפרפר לעופף. (חשוב להדגיש שכל הגשת סיוע לשחרורו מהגולם עשוי לפגוע בהתפתחותו וסיכויו לעופף.
	בשעות הראשונות לפני בקיעתו, ניתן להושיט לפרפר יד ולשדל אותו בעדינות לטפס על האצבע. כך ניתן לצפות בפרפר מקרוב בלא שיברח, למשך שעות ספורות. לאחר מכן יפה נעשה אם נשחררו לטבע, שם מקומו, כשאר בעלי החיים המוגנים.
	בית גידול לזחלי הפרפר כדי לצפות בפרפרים הבוקעים רצוי לאפשר לזחלים להתגלם במקום סגור, כך שקל יהיה למצוא את הגלמים וקל יהיה לראות את הפרפרים הבוקעים לפני שיעופו. ניתן להכין להם טרריום מקופסת קרטון, שלתוכה נכניס את הזחלים ונגדלם בה עד שיתגלמו. כדאי מאוד לעשות "חלונות" בטרריום ולאטם אותם עם רשת צפופה (כמו של גרבי ניילון), בכדי לאפשר כניסת חמצן ולמנוע כניבת האוייבים של הזחל.
	חשוב שבקופסת הטרריום יהיו מספיק עלים של הצמח ממנו ניזונים הזחלים (מומלץ פיגם, שניתן לרכוש בפינת התבלינים בכל משתלה). כדי למנוע את התייבשות הענפים, יש להכניסם לכלי עם מים, אך חשוב למנוע את טביעת הזחלים. ניתן להכניס לטרריום גביע גבינה מלא מים, שבמִכסה הגביע נוקבו חורים להשחלת ענפי הצמח (תמונה מימין). כך יטבלו קצות הענפים במים ללא סכנה לזחלים. כאשר יאכלו כל עלי הצמח, יש להחליפם בענפים חדשים. בדרך כלל הזחלים מתגלמים ע"ג ה"תקרה" של הטרריום. שבועיים לאחר ההתגלמות ניתן לצפות לבקיעת הפרפרים (כדאי לרשום ליד כל גולם את תאריך ההתגלמות). הפרפרים בוקעים השעות הבוקר ולכן רצוי לבדוק את מצב הגלמים מידי בוקר. בבוקר הבקיעה הופכת מעטפת הגולם לשקופה וניתן לראות את כנפי הפרפר המגולגלות בתוך הגולם. תוך מספר שעות יבקע הפרפר ויעוף. אם יש חשש שהפרפר עשוי לבקוע בשעה שהטרריום יהיה ללא השגחה (למשל בשבת, חג וכ'ד ), יש להשאיר את המכסה פתוח ואת הטרריום בחוץ (במקום מוצל), כך שהפרפר הבוקע יוכל לעוף לחופשי (כדי לחיות, חייב הפרפר למצוא מזון: צוף פרחים) וכליאתו בטרריום לזמן ממושך תביא למותו.
	אחד האויבים של הפרפר (של הזחל המתגלם) היא צרעה טפילית שמחפשת את זחלי הפרפר הבוגרים (שמעוניינים להתגלם) בכדי להטיל עליהם/בתוכם את ביציה (ושהרימות שיבקעו מהן, ייזונו מגופו של הזחל. כאשר הזחל מתחיל לאכול את עלי הפיגם, הצמח מפריש חומרים כימיים לאוויר, אשר מושכים את האוייבים של הזחל (הצרעות). משלב מסויים ניתן לראות את הצרעות הקטנות (הן קטנות אפילו מזבובוני תסיסה) ממתינות להתבגרות הזחל, על גבי הצמח (תמונה מימין).
	אם יטילו צרעות ביצים על/בתוך גופם של הזחלים, לא יבקע פרפר מהגולם, אלא צרעות נוספות (תמונה מימין). בכדי להימנע מכך, רצוי לסגור את הזחלים בטרריום ואת חלונות האיוורור לכסות בפיסות רשת צפופה.

לאתר המרכז לטיפוח ציפורי הבר בחצר הבית

http://www.yardbirds.org.il/

02/11/2007