סיבכי שחור כיפה

סבכי שחור כיפה - נקבה	סבכי שחור כיפה - זכר

צילום: בני סטרשונסקי

שם מדעי : Sylvia atricapilla

שם אנגלי: Blackcap

שם ערבי: אבו קלנסווה أبو قلنسوة

מקור השם ופירושו: צבע כיפתו של הזכר הקנה לציפור זו את השם העברי, המדעי (atri - שחור בלטינית ו- capillus - כיפה, ראש) והאנגלי. שמו בגרמנית הוא הסבכי הנזירי – שכן כיפתו השחורה מזכירה את כיפות הנזירים. פירוש שם הסוג Sylvia בלטינית הוא 'של היער' – ומתאר את מקום המצאם של הסבכיים.

סימני זיהוי: סיבכי בצבע אפור-חום. הזכר ניכר בכיפתו השחורה ואילו לנקבה כיפה חומה-חלודית. מבין כל הסיבכיים שראשם שחור, זהו המין היחיד שרק כיפתו שחורה והכתם השחור אינו יורד אל מתחת לקו העין. חלקי גופו העליונים אפרפרים-זיתניים אחידים. הגחון של הזכר אפרפר-עשון בהיר. לנקבה כיפה חומה-חלודית וגחונה בגוון בז'. פרט לכך אין הבדלים בצבע הניצוי בין הזוויגים. אין גם הבדלים בצבע הניצוי בין עונות השנה. הזנב קצר למדי, קצהו רבוע, צבעו שחרחר ואין בו כלל צבע לבן. המקור שצבעו חום כהה, עדין וקצר למדיי; בסיסו רחב ושטוח וקצהו מחודד. צבע הרגליים אפור-חום. אורך פיסת הרגל בינוני. הכנף ארוכה למדיי והקצה שלה מחודד סימנים המעידים על היות מין סבכי זה ציפור הנודדת למרחקים ארוכים.

מידות: ציפור קטנה: אורך גופה 14.5-13 ס"מ, משקלה 22-15 גרם, אך נמצאו הבדלים בולטים במשקל בין נדידת הסתיו לאביב. המשקל הממוצע בסתיו הוא כ- 20 גרם, ואילו באביב רק כ- 16 גרם (ר' להלן סעיף: פרטים מיוחדים). מוטת הכנפיים 23-20 ס"מ.

משך החיים: הגיל המרבי של פרט מטובע שנמצא בטבע היה 11 שנים ו- 5 חודשים.

מינים דומים בארץ: כשרואים את הכיפה אין לטעות בזיהויו; אם לא רואים אותה הוא דומה לסיבכי אפור Sylvia borin.

חברותיות: ככל הסבכיים – זוהי ציפור טריטוריאלית. במעונות הקינון נמצא בזוגות מונוגמיים בטריטוריות. במעונות החורף לרוב לבדו, אף כי לעתים עשוי להתלהק בלהקות המונות כתריסר פרטים ויותר. גם בנדידה הוא נמצא לפעמים לבדו, לעתים בלהקות קטנות ודלילות, ואז עשוי להתחבר אל סיבכי טוחנים וסיבכי אפור.

התנהגות וקולות: בעת הנדידה זוהי ציפור פעילה ומתבלטת, בניגוד לנוהג החששני של מיני הסיבכי האחרים המסתתרים בסבך. תוך כדי תנועתו הוא מרבה להשמיע מדי שניות אחדות קול צקצוק קצר וחד ובו הברה אחת. כשהוא מתרגש נוצות כיפתו סומרות ומזדקרות. בעונת הקינון לסבכיים שירה מגוונת ומסולסלת המזכירה מעט את שירת השחרור.

תפוצה בעולם: תפוצתו של סיבכי שחור כיפה היא מערב פליארקטית, כלומר משתרעת על פני מרבית שטחה של אירופה - למעט סקנדינביה וצפון רוסיה, ומתמשכת לעבר מערב סיביר. הוא דוגר גם בצפון אפריקה, במערב אירופה ובדרומה, כמו גם בצפון אפריקה, שם הוא ציפור יציבה. שאר האוכלוסיות נודדות בסתיו וחורפות בדרום אירופה אך בעיקר באזורים שונים באפריקה, מצפון לקו המשווה. הנדידה מתבצעת בלילה. בתחומי תפוצתו של המין תוארו 5 תת מינים; 2 מהם מוכרים בארץ והשכיח ביניהם הוא . atricappila .S. a. המקנן ברוב שטחה של אירופה ובטורקיה. בשנים האחרונות ישנה אוכלוסיה הולכת וגדלה של סבכים שחורי-כפה חורפת ויציבה באנגליה, כנראה בגלל מנהג האנגלים להאכיל את הציפורים בגינות.

מקומות החיות בישראל: במעונות החורף והקינון - בחורשים וביערות עם תת יער גבוה. בנדידה נמצא בכל מקום בו מצויה צמחייה כלשהי.

עונתיות בארץ ושכיחות: חולף שכיח בסתיו ונפוץ מאוד באביב; זהו הסיבכי השכיח ביותר בעת נדידת האביב והוא גם הבולט ביותר מבין הסיבכים בהתנהגותו. החוקר Moreau חישב כי כ- 340 מיליון בני מין זה נודדים מהממלכה הפליארקטית לאפריקה הטרופית. נתון זה עשוי להסביר את שכיחותו של המין בארץ בעונות הנדידה.

סיבכי שחור כיפה הוא גם חורף לא שכיח בארץ ומקנן נדיר ביותר בצפון הארץ ובחרמון. כמו באנגליה גם בארץ נראה כי בשנים האחרונות יש מגמה ברורה של שינוי בדגם התפוצה: בתחנה לחקר ציפורי התחילו הסבכיים להיות נוכחים בכמויות גדולות בהרבה מאשר בעבר ובהדרגה נראה שיש השתנות מציפור נודדת לציפור שנצפית שם בכל חודשי השנה.

למידע נוסף כתבה של ד"ר גדעון פרלמן באתר התחנה לחקר ציפורי ירושלים: http://www.jbo.org.il/article%20perlman.htm

השינוי בתפוצתו של הסבכי שחור הכיפה (Sylvia atricapilla) במעקב רב-שנתי

עונה	1996	1999	2003	שיעור הגידול באחוזים
חורף	5	19	78	1,560%
אביב	317	537	2241	707%
קיץ	0	13	39	אינסוף
סתיו	126	180	322	256%

חורף = דצמבר- פברואר    אביב = מרץ- מאי    קיץ = יוני- יולי    סתיו = אוגוסט- נובמבר

זהו גם אחד המינים הניצודים בהמוניהם בעת נדידת הסתיו מעל קפריסין לשם מאכל. ראו עוד בכתבת ההרחבה על קטל ציפורי השיר בקפריסין.

נדידת הסתיו מתחילה במחצית השנייה של חודש אוגוסט, מגיעה לשיאה בספטמבר ובאוקטובר ומסתיימת בנובמבר. נדידת האביב מתחילה לרוב בראשית חודש מרס, מגיעה לשיאה בין סוף חודש מרס לראשית מאי ומסתיימת בסוף מאי-ראשית יוני. כאמור, בנדידה זו סבכי שחור הכיפה מצוי בשפע רב.

בנדידת הסתיו הנקבות לעתים מקדימות במקצת את הזכרים, ואילו בנדידת האביב הזכרים מקדימים דרך קבע את הנקבות בימים אחדים.

תזונה: שיך לסבכיי העצים והשיחים בהם הוא מוצא את מזונו. במעונות הקינון הוא ניזון מחרקים ואף מאכיל בהם את גוזליו. בנדידה, ואף במעונות החורף, הוא אוכל גם הרבה פרות וזרעים, ולעתים אף עלים. בחורף הוא מרבה לאכול פרות שונים של שיחי החורש ומטפסיו כגון אלת המסטיק, אספרג החורש, אשחר ארצישראלי ובר זית. בנדידת הסתיו הוא מרבה לאכול תאנים ואילו באביב - תות עץ ודובדבנים. ייתכן אף ויש קשר של התפתחות מקבילה בין מועד פריחת וחניטת הפירות של האשחר הארץ ישראלי ונדידת הסבכי שחור הכיפה וסבכיים אחרים. (ראה עוד בכתבת ההרחבה על הסבכיים).

קינון ודגירה: מקנן נדיר ביותר במורדות החרמון ובגליל המערבי. הקן נבנה בעשבים נמוכים. מוטלות בו 3-6 ביצים.

פרטים מיוחדים:

מספרים:

סיבכי שחור כיפה הוא אחת הציפורים הנלכדות ביותר בארץ ברשתות ערפל למטרות טיבוע וחקר היבטים שונים של הנדידה. בין 1970 ל- 1991 נלכדו וטובעו ברחבי הארץ 5,561 פרטים של סיבכי שחור ראש: 4,561 טובעו בעת נדידת האביב, ואילו 1,012 טובעו בעת נדידת הסתיו. מאלה 2,931 טובעו באזור אילת ו- 2,630 במקומות שונים בצפון הארץ. 2,741 מהפרטים הנלכדים היו זכרים ו- 2,820 נקבות.

המקומות שמהם מגיעים אלינו הסבכים שחורי הכיפה:

מתוך נתוני טיבוע: עד לסוף 1998 הצטברו במרכז הטיבוע הישראלי 23 נתונים על פרטים מטובעים של סיבכי שחור כיפה: 9 מהם טובעו בארץ ונמצאו אחר כך בארצות שונות, ו- 14 בארצות שונות בחו"ל ונמצאו אחר כך בארץ. 4 פרטים שטובעו בארץ בנדידת האביב נמצאו בסתיו בקפריסין - עדות לשינויים בתוואי הנדידה של מין זה בין עונות השנה. 8 פרטים של סיבכי שחור כיפה המקננים בארצות צפון אירופה [דנמרק (4), שוודיה (2), נורווגיה (1), פינלנד (1) וליטה (1)] נמצאו או טובעו בארץ. כמו כן פרטים שטובעו בארץ נמצאו ביוגוסלביה (לשעבר) (1), לבנון (1) ודרום אתיופיה , ואילו בארץ נמצאו גם פרטים שטובעו בצ'כוסלובקיה (לשעבר) (2), אנגליה (1), גרמניה (1), רוסיה (1), בולגריה (1) והונגריה (1).

הבדלים בין נודדי הסתיו והאביב:

מהפרטים הרבים שנלכדו ונשקלו התברר כי המצב הפיזיולוגי של הנודדים בסתיו, המתבטא הן במשקל הגוף והן ברזרבות השומן בגופם, היה טוב יותר משל אלה שבנדידת האביב חצו את הסהרה בטרם הגיעו ארצה. יתר על כן התברר כי לאורך המרחק הממוצע של כ- 150 ק"מ בין מקומות הלכידה בצפון ועד לאזור אילת, הסיבכים מאבדים, בממוצע, כ- 1.6 גרם משקל, ואילו באביב, בנדידתם צפונה, בדרכם מאילת דרך האזורים הים תיכוניים, הם מוסיפים כ- 1.9 גרם.

מקורות מידע ואתרים נוספים:

1. פז, עוזי. (1986) האנציקלופדיה החי והצומח של א"י, כרך 6 הוצ' משרד הביטחון והחברה להגנת הטבע.

2. פז,עוזי, 2000, תקליטור "העופות בישראל" בהוצאת סי די מדיה וטבע הדברים.

3. מויאל, חיים. (2004) לקסיקון שמות החולייתנים בישראל, הוצא' טבע הדברים, הרצלייה.

4. כתבת הרחבה על הסבכיים. http://www.yardbirds.org.il/daf/sylvidae.htm

5. כתבה על קטל ציפורי השיר בקפריסין: http://www.yardbirds.org.il/article/cyprus.htm

6. מידע מתוך אתר התחנה לחקר ציפורי ירושלים: http://www.jbo.org.il/article%20perlman.htm

7. מידע מהויקיפדיה http://en.wikipedia.org/wiki/Blackcap

8. סבכי שחור כיפה - מי מלכת הטבעות של ציפורי ישראל: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4130960,00.html

ליקטה וערכה שלומית ליפשיץ

shlompof@netvision.net.il

תודות על הסיוע בליקוט החומר להדס כץ שדה חן, לסמאח סטל (על התרגום לערבית) ולדורון להב.

לאתר המרכז לטיפוח ציפורי הבר בחצר הבית

http://www.yardbirds.org.il/

21/10/2011