דוחל שחור גרון
דוחל שחור גרון - זכר
צילום:
שם אנגלי: Common Stonechat
שם לטיני: Saxicola torquata
שם בערבית: البرقش
المطوق
מקור השם: דוחל בא
מערבית – דחל פירושו רעד,(דחל במובן פחד, כמו בשורש דחילו) שכן הדוחל מרעיד את
זנבו.
הדוחל
קרוב לסלעיות, ודומה בהתנהגותו לחטפית ולחכלילית.
שמו
האנגלי נובע מקולו - צ'אט צ'אט ככזה הנובע מהקשת אבן באבן (פירוש השם - פטפוט
האבן).
הדוחלים
שייכים למשפחת הקיכליים המונה 3 תת משפחות ולפחות 336 מינים.
הסוג
דוחל מונה
בארץ
ישנם ארבעה ממיני הדוחל:
3.
דוחל מזרחי, עד לאחרונה נחשב לתת מין של שחור-גרון, אך הוא קטן יותר ממנו וצבעיו
שונים מעט.
4.
דוחל שחור-גרון לו יש עוד שני תת מינים. תת המין שחורף בישראל נקרא S.t rubicola.
סימני זיהוי: אורך
גופו כ
לזכר
ברדס שחור מחובר עם המפרקת ומגוון בקצוות חומים גם בכנפיים ובצידי הצוואר כתם לבן ורחב, שלפעמים מתמשך לצידי הגוף. כתם לבן וגדול קיים בחלק העליון של כנפו. החזה
וצידי גופו בצבע ערמון אדמוני. בטנו וחלקי הזנב התחתונים בהירים עד לבנים. מקורו
ורגליו שחורים. מקורו קצר, חזק ומחודד. הנקבה מפוספסת בחום וכהה מעל, פס הגבה בצבע
לבנבן מעורפל וכך גם הכתם שעל הצוואר.
הכתם שעל הכנף לבן וקטן משל הזכר. החזה וצידי הגוף בצבע כתום-ערמוני בהיר.
הדוחל
מחליף את נוצותיו בסוף הקיץ, בתקופה זו צבעי הנוצות דהויים לקראת האביב הם נעשים עזים ובולטים.
תפוצה בעולם: תפוצתו
נרחבת ביותר, לכל רוחב דרום תת הממלכה הפליארקטית (תת- הממלכה הפליארקטית היא
אחת מ 8 האזורים האקולוגיים שנהוג לחלק לפיהם את כדור הארץ. אזור תת-ממלכה זו כולל
את אירופה, אסיה - מצפון ל
אוכלוסיותיו
בדרום אירופה ומערבה יציבות, אלו של מרכז ודרום מזרחה של אירופה ואלו של אסיה
נודדות.
מקום חיות: שטחים
פתוחים עם שיחים ועשבים בגבהים שונים, שולי שדות וליד מגורי אדם, מגובה פני הים
ועד לרום של 500 מ'. באסיה ישנם תת מינים
החיים
התפוצה בארץ: תת המין rubicola האירופאי הוא,
כאמור, הנפוץ ביותר וחורף בארץ, חולף נדיר
באוקטובר-נובמבר ובולט בנדידת האביב. שכיח בצפון ומרכז הארץ. תתי המינים האחרים
והדוחל המזרחי מגיעים מאסיה וצפון רוסיה והם שכיחים פחות עד נדירים ונצפים באזור
אילת.
התנהגות: הדוחל
שחור-הגרון הוא טריטוריאלי. זו אחת מהציפורים החורפות המעטות אשר בהן הזוג מחזיק
טריטוריה ומגן עליה. כנראה שהזוגיות של החורף היא פונקציונאלית לשמירת הטריטוריה
בלבד ולא קשורה לזיווג שייווצר בקיץ במקום הקינון, באירופה. גודל הטריטוריה מגיע עד לעשרה דונם. מפרטים
מטובעים נלמד שאותם פרטים שבים מידי חורף לאותו מקום. בני הזוג שוהים לרוב זה
בקרבת זה. הזכרים נוהגים לעמוד בראש עמוד או ענף חשוף ובולט של שיח, להרעיד את
זנבם ולהכות בכנפיהם. נוהג זה מבליט את צבעיו של הזכר כדי למשוך את בת זוגו
ולהזהיר פולשים.
מזון: מזונו העיקרי
הוא חסרי החוליות, בעיקר חרקים קטנים ובינוניים וזחליהם. לפעמים גם זרעים ופירות.
נצפו גם אוכלים דגים קטנים ולטאות.
קינון ודגירה: תת
המינים הנמצאים בארץ דוגרים באירופה ואסיה.
הקן ממוקם לרוב
על הקרקע או סמוך לה, חבוי היטב בין העשבים או מתחת שיח סבוך. צורתו כספל
עמוק הבנוי מעשב, נוצות, עלים,
שער וצמר המחוזקים בצורה רופפת. לרוב בקן
4-6 ביצים בצבע ירוק כחלחל מגוון בבהרות ונקודות חומות-אדמדמות. משך הדגירה
תוחלת החיים: הדוחל
ה"זקן" ביותר שנתגלה עד היום, לפי הטבעת שעל רגלו, היה בן 6 שנים.
דוחל שחור גרון - נקבה
צילום: דני לרדו
דוחל שחור גרון
ציור: אורי גורפיין
מקורות מידע ואתרים נוספים
3. פז, עוזי. (
4.
Cramp, S. and Simmons, k.E.L(
5.
Hadoram, S.(
6.
Handbook of the Birds of the
World (
7. התחנה לחקר ציפורי ירושלים http://www.jbo.org.il/The%20Bird%20Month.htm
8.
משפחת הקיכליים: http://www.yardbirds.org.il/daf/turdidae.htm
9.
הדוחל בבולים: http://my.ort.org.il/holon/birds/bd14.html
ליקט וערך - אורי גורפיין
תודות
על הסיוע בליקוט החומר לשלומית ליפשיץ ולדורון להב.
המרכז לטיפוח
ציפורי הבר בחצר הבית
2008–02–14