כרוון
צילום: איתן קאופמן
שם לטיני: Burhinus oedicnemus
שם אנגלי: Stone Curlew
שם ערבי: الكروان (כרוואן ג'בלי)
בשמו
הלטיני מופיע צירוף המילים 'נפוח ברך'. הברך הנפוחה היא המפרק במרכז הרגל שהוא עבה במיוחד אצל הכרוונים.
שמו
באנגלית נובע מאזור חיותו – משטחים חוליים זרועי אבנים ומצליל קולו. קול הכרוון הנשמע כמו שריקות
'קוליי, רוליי'
המהדהדות בלילה והפך באנגלית ל'קרליו', בצרפתית נקרא 'קורליאו הסלע' בגלל אותה סיבה ובערבית הפך חיקוי הקול ל'כרוואן'. מקור שמו
העברי, משמו בערבית - כרוואן ג'בלי.
שמו הגרמני – פירושו 'בעל השלוש' שכן יש לו ברגלים רק 3 אצבעות , הרביעית מנוונת.
מבנה זה, בדומה לזה הקיים אצל כל החופמאים, מאפשר לו
להיות אצן מהיר.
הכרוונים שייכים לסדרת החופמאיים, אך בשונה מהחופמאיים הוא חי באזורים יבשים.
משפחת
הכרוונים
הסוג
כרוון (Burhinus) מונה 7
מינים במשפחה.
בן
הסוג הנצפה בארץ: מונה 6 תת מינים שניים מהם נצפים בארץ :
א.
Burhinus oedicnemus
sahorae - יציב ושכיח.
ב. - Burhinus oedicnemus oedicnemus
חולף בסתיו ובאביב וחורף שכיח.
סימני זיהוי:
אורכו
40-
צבעו
הכללי חום חולי ועליו פספוס שחור, בטנו ושתו לבנים וחלקי גופו העליונים כהים. ראשו
הגדול "מצויר" בצורה עדינה ויפה, עיניו גדולות וצהובות. מקורו ישר,
וחזק, צהוב בבסיסו וקצהו שחור. רגליו גבוהות וצהובות, הזנב ארוך ויתדי. הזוויגים דומים גם בזמן חילופי הנוצות.
תוחלת חיים: הכרוון המטובע הבוגר ביותר שנמצא בטבע ותועד היה בן
חברתיות:
הכרוון הוא עוף חברתי מלבד בתקופת הקינון. בחורף ניתן לראותו בלהקות המונות עשרות
פריטים. הלהקות מתקבצות מידי בוקר במקומות קבועים ולעת ערב הם מתפזרים בקריאות
רמות. בתקופת הקינון הכרוונים מכריזים בקריאות רמות על
נחלותיהם, הזכרים יתקפו כל מי שיתקרב ויחדור לנחלה אבל זה לא ימנע מהם להתאסף
במקומות אכילה.
תפוצה בעולם:
תפוצתו
מצפון אפריקה, חצי האי האיברי (ספרד ופורטוגל) והאיים הקנרים, דרך
תפוצתו בארץ:
שני
תת המינים נמצאים בכל רחבי הארץ. נתן לראותם בשדות פתוחים עם עשביה נמוכה המאפשרת
מרדף אחרי הטרף, חולות, מישורים יבשים
וחשופים או מכוסי אבנים, באקלים ים-תיכוני, ממוזג, ערבתי או מדברי.
אורח חיים:
הכרוון נוהג לרוב לנוח במשך היום בצל שיחים, כשהוא יושב על פיסת רגלו. כשהוא
מוטרד הוא מתרחק בריצה שפופה ועף, בלית ברירה, למרחקים קצרים. מעופו איטי ואין הוא
מתרומם יותר מאשר
תזונה:
ניזון
מבעלי חיים בלבד. מזונו העיקרי ב
קינון ודגירה:
תקופת
הקינון והדגירה מתרחשת באביב. בארץ מתחילה באפריל ונמשכת עד יולי. בני הזוג מונוגמים. הקן הוא גומה קטנה ונסתרת על הקרקע ומסביבה טבעת של
אבנים קטנות , קונכית ולעיתים פיסות עשב.
לרוב
פרטים מיוחדים:
·
במהלך שנות השמונים של המאה הקודמת הלכה ופחתה אוכלוסיית הכרוונים באירופה בגלל מחלה שחיסלה רבבות ארנבונים. כתוצאה העלמות
הארנבונים גבהה העשבייה והצטופפה, והפכה
שטחים רבים לבלתי מתאימים עבור חיי הכרוונים.
·
בעבר שמשו הכרוונים יעד לבזיארות,
במיוחד על ידי ניצים.
אתרים ומקורות מידע נוספים:
3.
היינצל ה.
4.
מויאל, ח.
5.
ענבר, ר.
6.
פז ע.
.7
8.
Hadoram, S. The Birds of
9.
Handbook of the Birds of
the World, Vol 3 , Lynx Edicions
http://www.yardbirds.org.il/daf/nesting.pps
ליקט
וערך - אורי גורפיין
תודות
על הסיוע בליקוט ובעריכת החומר לשלומית ליפשיץ ולדורון להב
אתר המרכז לטיפוח ציפורי הבר בחצר הבית