כרוון

צילום: איתן קאופמן

שם לטיני: Burhinus oedicnemus

שם אנגלי: Stone Curlew

שם ערבי: الكروان (כרוואן ג'בלי)

בשמו הלטיני מופיע צירוף המילים 'נפוח ברך'. הברך הנפוחה היא המפרק במרכז הרגל שהוא עבה במיוחד אצל הכרוונים.

שמו באנגלית נובע מאזור חיותו – משטחים חוליים זרועי אבנים ומצליל קולו. קול הכרוון הנשמע כמו שריקות 'קוליי, רוליי' המהדהדות בלילה והפך באנגלית ל'קרליו', בצרפתית נקרא 'קורליאו הסלע' בגלל אותה סיבה ובערבית הפך חיקוי הקול ל'כרוואן'. מקור שמו העברי, משמו בערבית - כרוואן ג'בלי. שמו הגרמני – פירושו 'בעל השלוש' שכן יש לו ברגלים רק 3 אצבעות , הרביעית מנוונת. מבנה זה, בדומה לזה הקיים אצל כל החופמאים, מאפשר לו להיות אצן מהיר.

הכרוונים שייכים לסדרת החופמאיים, אך בשונה מהחופמאיים הוא חי באזורים יבשים.

משפחת הכרוונים מונה 2 סוגים, 9 מינים ו16 תת-מינים.

הסוג כרוון (Burhinus) מונה 7 מינים במשפחה.

בן הסוג הנצפה בארץ: מונה 6 תת מינים שניים מהם נצפים בארץ :

א. Burhinus oedicnemus sahorae - יציב ושכיח.

ב. - Burhinus oedicnemus oedicnemus חולף בסתיו ובאביב וחורף שכיח.

סימני זיהוי:

אורכו 40-45 ס"מ, משקלו 340-535 ג' ומוטת כנפיו כ80 ס"מ.

צבעו הכללי חום חולי ועליו פספוס שחור, בטנו ושתו לבנים וחלקי גופו העליונים כהים. ראשו הגדול "מצויר" בצורה עדינה ויפה, עיניו גדולות וצהובות. מקורו ישר, וחזק, צהוב בבסיסו וקצהו שחור. רגליו גבוהות וצהובות, הזנב ארוך ויתדי. הזוויגים דומים גם בזמן חילופי הנוצות.

תוחלת חיים: הכרוון המטובע הבוגר ביותר שנמצא בטבע ותועד היה בן 16 שנים.

חברתיות:

הכרוון הוא עוף חברתי מלבד בתקופת הקינון. בחורף ניתן לראותו בלהקות המונות עשרות פריטים. הלהקות מתקבצות מידי בוקר במקומות קבועים ולעת ערב הם מתפזרים בקריאות רמות. בתקופת הקינון הכרוונים מכריזים בקריאות רמות על נחלותיהם, הזכרים יתקפו כל מי שיתקרב ויחדור לנחלה אבל זה לא ימנע מהם להתאסף במקומות אכילה.

תפוצה בעולם:

תפוצתו מצפון אפריקה, חצי האי האיברי (ספרד ופורטוגל) והאיים הקנרים, דרך דרום ומרכז אירופה וארצות הים התיכון, משם דרך המזרח התיכון לאסיה עד הודו ובורמה.

תפוצתו בארץ:

שני תת המינים נמצאים בכל רחבי הארץ. נתן לראותם בשדות פתוחים עם עשביה נמוכה המאפשרת מרדף אחרי הטרף, חולות, מישורים יבשים וחשופים או מכוסי אבנים, באקלים ים-תיכוני, ממוזג, ערבתי או מדברי.

אורח חיים:

הכרוון נוהג לרוב לנוח במשך היום בצל שיחים, כשהוא יושב על פיסת רגלו. כשהוא מוטרד הוא מתרחק בריצה שפופה ועף, בלית ברירה, למרחקים קצרים. מעופו איטי ואין הוא מתרומם יותר מאשר 20- 30 מטר מעל פני השטח. עם ערב הוא יוצא לפעילות ואז הוא משמיע קולות שונים, לרוב שריקות וצריחות אופייניות. מחוץ לעונת הקינון הכרוון הוא עוף חברותי. בחורף מונות להקותיו עשרות ואף מאות פרטים. להקות אלה מתקבצות מידי בוקר למקומות לינה קבועים.

תזונה:

ניזון מבעלי חיים בלבד. מזונו העיקרי בעלי חיים יבשתיים – חסרי ובעלי חוליות. מגוון רב של חרקים, מכרסמים קטנים וזוחלים. את טרפו מלקט הכרוון על פני הקרקע תוך כדי הליכה ולעיתים במרדף קצר.

קינון ודגירה:

תקופת הקינון והדגירה מתרחשת באביב. בארץ מתחילה באפריל ונמשכת עד יולי. בני הזוג מונוגמים. הקן הוא גומה קטנה ונסתרת על הקרקע ומסביבה טבעת של אבנים קטנות , קונכית ולעיתים פיסות עשב.

לרוב 2 ביצים בתטולה, הביצים בגודל ביצי תרנגולות בצבע החול מנוקדות בצבע חום כהה ואפור ומוסוות מאד על פני השטח. הדגירה נמשכת 26 יום ע"י שני ההורים. בשעת סכנה הדוגר מבליט את גופו, פושט את צווארו ומצמידו לקרקע ומתרחק מהקן. בשובו הוא נוחת קרוב לקן ומתקרב אליו בהליכה זהירה. האפרוחים הבוקעים אף הם בעלי צבעי הסוואה המסתירים אותם היטב בשטח. לאחר הבקיעה, ההורים אוספים מזון ומניחים ליד האפרוחים המגושמים ולאחר מספר ימים האפרוחים מלקטים את מזונם בעצמם. האפרוחים מגיעים לבגרות מינית לרוב אחרי 3 שנים.

פרטים מיוחדים:

· במהלך שנות השמונים של המאה הקודמת הלכה ופחתה אוכלוסיית הכרוונים באירופה בגלל מחלה שחיסלה רבבות ארנבונים. כתוצאה העלמות הארנבונים גבהה העשבייה והצטופפה, והפכה שטחים רבים לבלתי מתאימים עבור חיי הכרוונים.

· בעבר שמשו הכרוונים יעד לבזיארות, במיוחד על ידי ניצים.

אתרים ומקורות מידע נוספים:

אלבום תמונות הכרוון

1. מידע ובולים: http://my.ort.org.il/holon/birds/aa1.html

2. דולב,ע. פרבלוצקי א. (עורכים) 2002, הספר האדום של החולייתנים בישראל, הוצאת רשות הטבע והגנים והחברה להגנת הטבע.

3. היינצל ה. 1975, פיטר, ר. פרסלאו, ג'. הציפורים, מגדיר שלם. הוצאת הקיבוץ המאוחד.

4. מויאל, ח. 2004, לקסיקון שמות החוליתנים בישראל הוצ' טבע הדברים

5. ענבר, ר. 1977מדריך לציפורי ארץ ישראל , הוצאת אחיאסף.

6. פז ע. 1986, האנציקלופדיה החי והצומח של ארץ ישראל עופות - כרך 6, הוצאת משרד הביטחון.

.7 1. Cramp, S. and Simmons, k.E.L. 1977-8 Handbook of Birds of Europe, the Middle-East and North Africa. Vol. 1-5, , Oxford University Press.

8. Hadoram, S. The Birds of Israel, 1996, Printed in Great Britain by Bath Press Colour Books, Bat

9. Handbook of the Birds of the World, Vol 3 , Lynx Edicions 2005, Barcelona

10. מצגת המראה קינון של כרוון ומשמיעה את קולותיו ( כמו גם קינון וקולות של עופות נוספים)

http://www.yardbirds.org.il/daf/nesting.pps

ליקט וערך - אורי גורפיין

תודות על הסיוע בליקוט ובעריכת החומר לשלומית ליפשיץ ולדורון להב

אתר המרכז לטיפוח ציפורי הבר בחצר הבית

http://www.yardbirds.org.il

13/06/2008