דרור הירדן
צילם: עוז חורין
שם לטיני: Passer moabiticus
שם אנגלי:
Dead-sea
Sparrow
שם בערבית: عصفور
البحر الميّت (עצפור אלבחר אלמית)
משפחת דרוריים Passaridae
מקור
השם דרור בעברית מוזכר בתנ"ך ...ודרור קן לה... תהילים פ"ד, ד'. השם
המדעי Passer - דרור moabiticus - של מואב. מנדלי כינהו בשם זה
"דרור מואב",
שמו האנגלי "דרור ים-המלח", תרגום שמו
הספרדי והצרפתי "דרור ים המוות"
השם העברי "דרור הירדן " קשור לאזור מחייתו העיקרי של תת המין
שנפוץ בארץ בעמק הירדן.
הסוג
דרור מונה 26 מינים ו- 39 תת מינים. בארץ נמצאים 4 מינים: דרור-בית, דרור-ספרדי,
דרור-הרים ודרור ירדן. דרור זה זוהה לראשונה על ידי טריסטרם
שלכד אותו ליד ים המלח בשנת 1869.
סימני זיהוי: הקטן והססגוני מבין הדרוריים.
ארכו 12 ס"מ, משקלו 14-20 גרם, דומה לדרור הבית. גבו של הזכר וסוככות
הכנפיים בצבע אגוז-ערמוני, אברות הכנף שחורות
ושוליהם צבועים בחום אפרפר. ראש הזכר אפור ומשני צידי גרונו כתמים צהובים. בתקופת הדגירה מצהיבים גם החזה והבטן. הנקבה דומה לנקבת דרור הבית אך
קטנה ובהירה ממנה. קולות דרור הירדן דומים לאלה של דרור הבית אך חלושים יותר.
סרטון המראה ומשמיע דרור ירדן : http://www.youtube.com/watch?v=iVdZOsZbc7w
תפוצה בעולם: תפוצתו של דור הירדן היא בשלושה אזורים קטנים ומרוחקים זה
מזה, האחד בעמק הירדן השני בעמקי הפרת והחידקל והשלישי תת המין השני yatii
נמצא בגבול פרס אפגניסטן. בחמישים השנים האחרונות התחיל תת
המין הראשי להתפשט לאורכו של החידקל לטורקיה ואף נמצא בקפריסין.
מפת תפוצת דרור הירדן:
ירוק - אזורי קבע. צהוב -
אזורי נדידה. כחול - נראים לעיתים בתקופת הנדידה
המפה לקוחה מתוך: Handbook of the birds of
the world
מקום חיות בתקופת הקינון, באזורים לחים
וחמים, ליד גדות נחלים, נהרות ואגמים העטורים בעצים, חורשים, שיחים וקנים,
המתפשטים עד לתוך הערבה ולמדבריות למחצה.
מחוץ לעונת הרבייה מצוי בשטחים מעובדים. נמנע מאזורים מאוכלסים
וממשכנות אדם.
התפוצה בארץ: הדרור יציב בעמק הירדן התחתון, מקנן בירמוך עד לעמקי החולה
וזבולון בצפון ואילו בדרום התפשט לעמק הערבה עד אילת.
התנהגות: דרור הירדן היא ציפור חברתית המשוטטת בלהקות קטנות לאורך
הירדן. נצפה משוטט עם הדרור הספרדי.
מזון: בעיקר זרעים שונים.
הזרעים נאספים מעשביה נמוכה או מעל פני האדמה. בתקופת הקינון והאכלת הגוזלים הוא
לוכד חרקים כתוספת לזרעים, אותם הוא מחפש בינות לעלים.
קינון ודגירה: עונת הדגירה
מתבצעת בחודשים מרס – יולי, במהלכה הם
מסיימים עד שלושה מחזורי דגירה בדרך כלל באותו קן, במושבות שבין 10 – 100
זוגות.
הקן בנוי לרוב על עצים יבשים מעוטי עלים, והוא גדול וחזק, בנוי
מזרדים , דמוי ביצה בקוטר של כ-30 ס"מ. יש לו פתח כניסה בצד. פנים הקן מרופד בנוצות
ועלים. את הקן בונה הזכר מענפים יבשים. עם
סיום בניית השלד נעמד הזכר לידו, מרפרף בכנפיו ומשמיע את שירתו הערבה. הזכר מתנהג
כך שעות רבות עד שמצטרפת אליו נקבה והם מרפדים ביחד את הקן. במקרה שלא מצטרפת נקבה
במשך כמה ימים הוא ינטוש את הקן ויתחיל בבניית קן חדש.
בתטולה
3-6 ביצים, לבנות ומנומרות בנקודות
אפורות. הדגירה נמשכת כ 12-13 יום ומתבצעת אך ורק ע"י הנקבה. הזכר מסייע בהאכלת הגוזלים
בעיקר אחרי פריחתם מהקן.
פרטים מיוחדים: בימים חמים מנוצלת אנרגית
השמש להדגרת הביצים והקן הגדול מונע התחממת יתר ואז מתבצעת הדגירה רק בערב ובלילה.
אם היום חם מאד – מעבר ל 36 מעלות צלזיוס נוהגת הנקבה לעמוד ולהצל על הביצים ואף
להביא מים בנוצותיה ובמקורה כדי לקרר את
הביצים.
מקורות מידע ואתרים נוספים:
3. פז, עוזי. (
4. חיים מויאל, (2004) לקסיקון שמות
החולייתנים בישראל, הצאת טבע הדברים.
5.
Cramp, S. and
Simmons, k.E.L(
6.
Hadoram, S.(
7. Handbook of the Birds of the World (2009), Vol
15, Lynx Edicions, Barcilona
8.
דרור הירדן: http://israelibirdsstamps.yardbirds.org.il/bn3.html
ליקט וערך - אורי גורפיין
תודות
על הסיוע בליקוט החומר ובעריכתו לשלומית ליפשיץ ול
המרכז
לטיפוח ציפורי הבר בחצר הבית
28/04/2011