אדום חזה

אדום החזה - צילם אלי עטר

שם הציפור: אדום-החזה

שם לטיני: Erithacus rubecula

שם אנגלי: Robin

שם ערבי: אבו אלחינאא'

פירוש השם הלטיני הוא "הבודדת האדומה הקטנה", ואכן שם זה מתאים להתנהגותה הטריטוריאלית של הציפור. כבר הפילוסוף היווני אריסטו ציין: "אין שני אדומי חזה דרים באותו שיח".

אדומי החזה חורפים בארצנו. כמו לנחליאלי, גם לאדומי-החזה יש תחומי מחיה בזמן שהותם בארץ, והטריטוריאליות אינה קשורה לרבייה, אלא נועדה לצרכי תזונה. בדומה לנחליאלים, אדומי-החזה חוזרים מדי חורף לאותה טריטוריה. בשונה מהנחליאלי, אין הבדל ניכר לעין בין זכרים ונקבות, והנקבות טריטוריאליות אף הן. הציפורים שוהות ביחידות בתחום המחיה שלהן, והן אינן מתכנסות ללינת לילה מרוכזת. אדומי החזה מעדיפים לשהות בתוך שיחים סבוכים, ולכן קשה לראותם. זיהוים נעשה בעיקר לפי קול צקצוק אופייני, שאותו הן משמיעות במהלך כל היום. שירת אדום-החזה מהוללת מאוד באירופה ואנגליה. נוהגים להשוות את שירת אדום החזה לשירת הזמיר, ויש אף הסוברים שהיא יפה ממנה. גם הנקבות שרות ושירתן אינה נבדלת משירת הזכרים. תכונה זו יוצאת דופן אצל הציפורים. מטרתה העיקרית של השירה היא הכרזה על הטריטוריה. בארץ, לעומת זאת, ציפורי אדום החזה כמעט ואינן שרות, אלא משמיעות קול טקטוק, המשמש להן לשם הזדהות בפני בני מינן – לצרכי השמירה על הטריטוריה. ציפורים חורפות, ככלל, אינן מגלות בזמן חריפתן התנהגויות הקשורות לחיזור ולקינון, לכן הן כמעט ואינן שרות. תקופת החריפה מטרתה הישרדות – מציאת מזון ותנאי קיום עד בוא האביב, העונה שבה תחזורנה הציפורים ותנדודנה צפונה לאזורי הקינון שלהן.

אדום החזה – צילמה רותי רם

סימני זיהוי בולטים: ציפור חומה גוצה ועגלגלה, בעלת פנים וחזה בצבע כתום-חלודי.

מידות: ציפור קטנה: אורך גופה 14.7-13.5 ס"מ, משקלה 22-15 גרם, מוטת כנפיה 23-20 ס"מ.

תיאור: הגוף עגלגל. המקור קצר, עדין וחזק. פיסת הרגל גבוהה וחזקה. הזנב בינוני באורכו 5.2- 7 מ"מ

צבעם של חלקי הגוף העליונים חום. בקדמת הגוף, מהמצח ועד לבסיס החזה, מתבלט כתם בצבע כתום-חלודה. הבטן לבנבנה. אין הבדלים בצבע הניצוי בין הזכר לנקבה. אין גם הבדלים בצבע הניצוי בין עונות השנה.

למתבגר ניצוי דומה לבוגר. העין גדולה יחסית. צבע קשתית העין חום כהה, צבע המקור חום-זיתני, צבע הרגליים חום.

משך החיים: הגיל המרבי של פרט מטובע שנמצא בטבע היה 13 שנים וארבעה חודשים.

חברותיות: ציפור אדום-החזה היא יחידאית, ומגלה התנהגות טריטוריאלית במהלך השנה.

התנהגות: עם הגיע האוכלוסייה החורפת, הפרטים (בין אם זכרים בין אם נקבות) תוחמים לעצמם טריטוריה. במשך כל החורף הם מגנים עליה. בעומדן במקום גבוה בתוך הסבך מכריזות הציפורים על הטריטוריה, בעיקר בבוקר ובערב. זו העת הנוחה לצפות בציפורים. קריאתו החורפית של הזכר שונה משירת האביב שלו. גם הנקבה קוראת במשך החורף, ועל כן קשה לדעת אם הפרט המכריז על הטריטוריה הוא זכר או נקבה. גודלה של הטריטוריה 10-2 דונמים. הגודל מושפע מטיב הטריטוריה: מכמות המזון וממקומות המסתור המצויים בה. בהיכנס פרט אחר של אדום-חזה לנחלה יקפוץ בעל הנחלה מולו, יבליט את חזהו ויקרא קריאות חזקות כדי לסלק את הפולש.

ציפורי אדום-החזה מרבות לשוטט בתחומי נחלתן ובוחנות בסקרנות כל תופעה חדשה בה. ציפורי אדום-החזה מחפשות לרוב את מזונן בתוך הסבכים ובזמן זה הן נוהגות להטות את ראשן לצד, כדי להיטיב לשמוע קולות רחש. לעתים מזומנות הן מחפשות את מזונן תוך כדי ניתורים על פני הקרקע. מדי פעם הן מזדקפות, מצליפות בכנפיהן ובזנבן וסוקרות את השטח. הן גם עטות לעתים אל טרפן מנקודת תצפית ושבות אליה. באופן רגיל הן עפות נמוך ולטווח קצר בלבד. עיניהן הגדולות מאפשרות להן להיות פעילות באפלולית וכמעט בחושך מוחלט.

במשך החורף צוברות הציפורים שומן ומשקלן עולה מ-15 ל-20 גרם ואף יותר. בבוא עת הנדידה באביב הן עפות במהירות חזרה למקומות הקינון ומשתמשות במלאי השומן הזה.

תפוצה בעולם: תפוצתה של ציפור אדום-החזה משתרעת על פי אזורים גאוגרפיים עם אקלים צפוני, ממוזג וים תיכוני – היא מקננת במרבית אירופה וכן גם צפון אפריקה, בצפון טורקיה ובקווקז. רוב האוכלוסיות הצפוניות והמזרחיות נודדות בסתיו וחורפות בעיקר בארצות אגן הים התיכון. הנדידה מתרחשת בלילה. האוכלוסיות במערב אירופה ובדרומה יציבות.

תפוצה בארץ: הן כחורף והן כחולף – בעיקר ברחבי החבל הים תיכוני אך גם באזור הערבתי.

מקומות החיות בישראל: חורשים, יערות, פרדסים, מטעים וגינות נוי.

עונתיות בארץ ושכיחות: חורף מצוי וחולף שכיח למדי. בנדידת הסתיו שכיחה יותר מאשר בנדידת האביב. נדידת הסתיו מתרחשת בעיקר במשך נובמבר ואילו שיאה של נדידת האביב בחודש מרס.

האוכלוסייה החורפת של ציפורי אדום-החזה מגיעה החל מסוף אוקטובר ובמשך נובמבר ונודדת חזרה במשך חודש מרס. ציפור אדום-החזה היא גם מקייצת נדירה ביותר.

נתוני טיבוע: פרט שטובע כגוזל ברוסיה נמצא בארץ.

תזונה: חרקים בדרגות התפתחות שונות, וכן גם עכבישים, שלשולים, זרעים, פרות ושיירי מזון של האדם.

קינון ודגירה: אינה מקננת בארץ. באזורי הקינון שלה היא נוטה לקנן גם בתיבות קינון.

פרטים מיוחדים: ציפור אדום-החזה היא הציפור הלאומית של אנגליה. היא אף זכתה כי חוקר אנגלי דגול בשם דויד לאק יכתוב אודותיו ספר מרתק: "אדום החזה" שמו. הספר תורגם לעברית.

מקורות מידע:

1. פז,עוזי, 2000, תקליטור "העופות בישראל" בהוצאת סי די מדיה וטבע הדברים.

2. עזריה, אלון עורך, פז, עוזי, 1986, האנציקלופדיה החי והצומח בא"י, כרך 6 הוצ' החברה להגנת הטבע ומשרד הבטחון.

3. לאק, דויד, 1961, אדום החזה, הוצאת דפוס בארי.

ליקטה וערכה שלומית ליפשיץ

shlompof@netvision.net.il

תודות על הסיוע בליקוט החומר להדס כץ שדה חן ודורון להב.

אתרים נוספים

כתבה ב YNET על אדום החזה: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3285751,00.html

כרטיס מידע על אדום החזה:

http://www.birds.org.il/show_item.asp?levelId=388&itemId=1635&birdId=6

בולים של אדום החזה: http://my.ort.org.il/holon/birds/bd3.html

מידע נוסף על אדום החזה :

http://www.birdguides.com/html/vidlib/species/Erithacus_rubecula.htm

סירטונים של אדומי חזה ממינים שונים

http://www.arkive.org/species/ARK/birds/Erithacus_rubecula/more_moving_images.html

לאתר המרכז לטיפוח ציפורי הבר בחצר הבית

http://www.yardbirds.org.il

05/08/2006