חוגלת הסלעים
צילום: דני לרדו
שם אנגלי: Chukar
שם לטיני: Alectoris chukar
שם בערבית: حجل،
شنار חג'ל, שונאר
מקור השם: מקור השם חוגלה
בעברית לא ידוע. הוא מוזכר בתנ"ך כשמו של מקום או אדם. ...ועלה הגבול בית
חוגלה...יהושע ט"ו 6. שמו בערבית לרוב חג'ל, ובאזורים בהם חי הקורא, החוגלה
נקראת שונאר שהוא כפי הנראה סיכול אותיות של המילה הערבית נושאר שפרושה ענק או
תכשיט לצוואר.
בארץ ישנם שני תת מינים הצפוני A. c. Cypriotes והדרומי
- A. c. sinaica .
סימני זיהוי: אורך
גופה כ 30-
תפוצה בעולם: תפוצתה
נרחבת ביותר, באירופה מבולגריה, טורקיה וקפריסין דרך המזרח התיכון ומדבר סיני ועד
להימלאיה, סין ומונגוליה.
מקום חיות: באזורי
אקלים ים תיכוני, ערבתי ומדברי למחצה, על מדרונות סלעיים בעלי צמחיה דלילה, בגאיות
ועד לאזורים חקלאיים.
התפוצה בארץ: תת המין
האירופאי - A. c. Cypriotes נפוץ בצפון הארץ ועד בקעת ים המלח. תת המין
המדברי . A c.sinaica חי בבקעת ים המלח, בנגב, בעמק הערבה ובמדבר
סיני.
התנהגות: החוגלה
מתנהלת על פני הקרקע בהליכה. רק כשהסכנה קרובה ביותר היא מעופפת בכבדות בנפנוף
כנפיים מהיר וקולני. רוב השנה החוגלות מתלהקות בלהקות מעורבות הכוללות זכרים,
נקבות ומתבגרים ומונות כ20 פרטים. לעיתים תחומי המחיה של הלהקות חופפים אבל הן אינן מתערבבות. בלהקות,
החוגלות נוהגות לקרקר בבקרים ולקראת חשכה בקרקור חזק ומהיר. בזמן ליקוט המזון
בינות לצמחיה אחת החוגלות ניצבת במקום גבוה ומזהירה את הלהקה בעת סכנה.
באזורים
מדבריים החוגלות פעילות בשעות הבוקר והערב. בשעות היום הם נחות במקומות מוצלים.
בשעת סכנה החוגלה קופאת על שמריה ובעזרת צבעיה היא מתמזגת עם הסביבה.
מזון: המזון העיקרי הוא
מן הצומח, שורשים, פקעות,זרעים ונצרים של עשבים ודגניים שונים. החוגלה מגוונת את
מזונה בחרקים שונים.
קינון ודגירה: בחודש מרס הזוגות משתדכים ופורשים מהלהקה אל טריטוריית
הקינון. בזמן זה הזכרים מרבים להכריז בקרקורם על תחומם ורבים עם זכרים אחרים
המתקרבים לתחומם. לקראת ההטלה הנקבות מרבות באכילה ואוגרות שומן רב.
הקן שהוא גומה שטוחה ורדודה בקרקע, נחפר בינות לצמחיה
סבוכה ונמוכה ולרוב קוצנית, כגון סירה קוצנית, חוח וקיפודן. הקן מרופד בדלילות
בעשבים ונוצות.
הדגירה מתחילה עם הטלת הביצה האחרונה, בתטולה בין 7-12
ביצים הדגירה נמשכת
22-25 ימים לרוב בחודש מאי. מיד לאחר שהאפרוחים
מתייבשים, האם קוראת להם והם צועדים אחריה בשורה לקראת לימוד ליקוט מזון.
החוגלה משמשת מזון לעופות דורסים וטורפים
שונים,ביניהם לציידים. כיום לאחר שנתמעטו הטורפים בארץ וחוקי צייד החוגלות הוחמרו,
התרבו החוגלות בצורה ניכרת והתחילו להתפשט לאזורים חדשים.
מידע מעניין: אריסטו האמין כי החוגלות בונות שני קנים, באחד
דוגר הזכר ובשני דוגרת הנקבה. לאחר בקיעת הביצים כל אחד מההורים מגדל את שלו, אולם
הזכר, בשעה שהוא מוציא את אפרוחיו לראשונה מהקן, דורס אותם.
ישנו חיזוק לאמונה של אריסטו: ידוע כי בשבי הנקבה נוהגת לעתים להטיל שתי
תטולות בזו אחר זו וכל אחד מבני הזוג דוגר על אחת התטולות.
מקורות מידע ואתרים נוספים:
2.
מויאל, ח.(2004) לקסיקון שמות החולייתנים בישראל . הוצאת טבע הדברים
3.
ענבר, ר. (
4. פז, עוזי. (
5.
Cramp, S. and Simmons, k.E.L(
6.
Hadoram, S.(
7.
Handbook of the Birds of the
World (
8. כתבה על המאבק למנוע את ציד החוגלות
9. כתבה ב nrg: ועדת
הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת האריכה את תוקף השעה האוסרת על ציד חוגלות וארנבות.
12. כתבות
רבות באתר GOOGLE על ציד החוגלות.
ליקט וערך - אורי גורפיין
תודות
על הסיוע בליקוט החומר ובעריכתו לשלומית ליפשיץ ול
המרכז לטיפוח
ציפורי הבר בחצר הבית
02/02/2009