שחור-זנב

 

 

צילום: יאנה ברודצקי

 

שם מדעי: Cercomela melanura

שם באנגלית: Blackstart

שם בערבית: קלייעי אסווד א(ל)ד'נב

 

מקור שמו נובע מזנבו השחור.

שמו האנגלי נובע מזנבו, נדנודו ותנועתו ממקום למקום.

שייך למשפחת הקיכליים סוג קרוב לסלעיות.

המין -שחור- זנב מונה 6 תת מינים:

C. m. melanura.
C. m. lypura
C. m. airensis
 C. m. neumanni
שם נרדף erlangeri C. m
C. m. aussae
C. m. ultima

תת המין המצוי בארץ הוא  C. m. mmelanura  והוא יציב.

 

סימני זיהוי:

אורכו 14 ס"מ, משקלו 13-18 ג' ומוטת כנפיו 10-12 ס"מ. גוץ למראה.

חלקי גופו העליונים צבועים בצבע אפור-חום כהה חלקי גופו התחתונים בהירים. שתו וזנבו שחורים. הזוויגים דומים. הציפור מרבה לנוע בתחומי מחייתה ומדי פעם נעמדת בנקודת תצפית בצורת עמידה מיוחדת -  של פריסת זנב והשמטת כנפיים.

ממאפייני הציפור – היא אינה חששנית ונוהגת להתקרב לבני אדם.

 

חברתיות:

שחור-זנב היא ציפור טריטוריאלית מאד התוקפת גם ציפורים שאינן בנות מינה.

 

תפוצה בעולם:

ציפור יציבה בתחומי מגוריה המשתרעים על רצועה צרה שבין מדבר יהודה והערבה למדבר סיני וערב הסעודית, משם למצרים ועד לשולים הדרומיים של הסהרה - סודן ועד למאלי וניגריה. בית חיותה גבעות סלעיות, מדבריות זרועי אבנים עם עצי שיטה ואשל, ואדיות יבשים ואף מצויה ליד מגורי אדם.

 

תפוצה בארץ:

בארץ תת המין המדברי    C. m. melanura. הוא יציב ושכיח. פלש צפונה לאורך בקעת הירדן, מורדות הגלבוע, נחל עמוד וצפון הכינרת ומשם אף למורדות הגולן.

 

תזונה:

מזונו העיקרי פרוקי רגלים וחרקים שונים המגוון לעיתים בפריו של האטד.

את מזונו הוא מלקט ע"י עמידה במקום גבוה וצניחה על הטרף ותפיסת חרקים מעופפים ע"י מרדף באוויר.

 

קינון ודגירה:

שחור זנב, ציפור מתבודדת וטריטוריאלית. תקופת הקינון והדגירה בארץ מתחילה בחודש מרס ומסתיימת ביולי, לעיתים יש בה שני מחזורי קינון. הקן נבנה לרוב מתחת לסלע בטריטוריה הקבועה, הנשמרת כל השנה, בדרך כלל במרחק של 200 מ' בין קן לקן. הקן בנוי על זיז סלע בגובה של 1/2 מ' מעל פני הקרקע ולעיתים אף מתחת למרזבי בתים. הקן בנוי בצורת גביע עשוי מעשבים, מרופד בשיער וחומר צמחי עדין ואף בנשל של נחשים. מבוא הקן וסביבתו מרוצפים באבנים קטנות.  בתטולה 3-4 ביצים תכולות בהירות עם כתמים חומים-אדמדמים. הדגירה נמשכת 13-14 יום ואחרי כ 15 יום הגוזלים פורחים מהקן.

 

פרטים מיוחדים:

הצבע השחור במדבר:

נכתבו לא מעט מאמרים על יתרונו של הצבע השחור במדבר מבחינה פיסיולוגית. לדוגמה, מאמרו של ד"ר מאיר ברוזה על הצבע השחור בחרקים שמפרט את היתרון שהוא מקנה לחרקים בחימום, במיסוך מפני קרינה, ובפרסום ארסיות.

הזואולוג, פרופסור אמוץ זהבי, התייחס לנושא הצבע השחור במדבר מנקודת מבט חדשה - של תקשורת ופרסום. הוא כותב בספרו:  "ציפורים ובעלי חיים מדבריים אחרים הם שחורים או בעלי איברים בצבע שחור. הצבע השחור מבליט את בעליו ברקע הבהיר של המדבר. הוא נראה היטב במשך כל שעות היום, אף בשעת הדמדומים... לפני שדמותו של שחור הזנב נעלמת באור הדמדומים יכול עדין הצופה לראות בברור את זנבו השחור הנפרש מידי פעם".  אמוץ מציין שגם הבדווים נוהגים ללבוש שחור והם אף מגדלים עזים שחורות.

הצבע השחור בבעלי החיים משמש לפרסום איברים מסוימים. בדרך כלל הפרסומת מתבצעת באמצעות שני צבעים מנוגדים – כמו שחור ולבן, לעיתים שני הצבעים לא מאד מנוגדים. השימוש בשני צבעים מאפשר למפרסם להציג אברים סמוכים – כל אחד בנפרד - וכך להפגין את הגודל היחסי של האיברים.

 

אלבום תמונות של שחור הזנב

 

מקורות המידע ואתרים נוספים:

 

1. ברוזה, מ. 1989. האמנם השחור הוא  יפה? מתוך ארץ וטבע חוב 315 הוצ' החברה להגנת הטבע

2.  היינצל הרמן, פיטר ריצ'רד, פרסלאו ג'ון. 1975.  הציפורים, מגדיר שלם.  הוצאת הקיבוץ המאוחד.

3. זהבי, אמוץ ואבישג .1996 .טווסים, אלטרואיזם ועקרון ההכבדה, הוצאת החברה להגנת הטבע.

4. מויאל, חיים. 2004. לקסיקון שמות החולייתנים בישראל, הוצא' טבע הדברים, הרצלייה.

5.  ענבר, ראובן. 1977, מדריך לציפורי ארץ ישראל,1977. הוצאת אחיאסף.

6.  פז עוזי.  1986, עופות - כרך 6 "החי והצומח של ארץ ישראל"   , משרד הביטחון.

7. Cramp, S. and Simmons, k.E.L. Handbook of Birds of Europe, the Middle-East and North Africa. Vol. 1-5, 1977-8, Oxford University Press.

8. Hadoram, S. The Birds of Israel, 1996, Printed in Great Britain by Bath Press Colour Books, Bat

9. Handbook of the Birds of the World, Vol 10    , Lynx Edicions 2005, Barcelona

10. http://my.ort.org.il/holon/birds/index.html

 

ליקט וערך - אורי גורפיין 

תודות על הסיוע בליקוט החומר ועריכתו, לשלומית ליפשיץ ולדורון להב

 

לאתר המרכז לטיפוח ציפורי הבר בחצר הבית

http://www.yardbirds.org.il/

‏30/04/2009