ינשוף העצים

צילום: יובל קידר

שם באנגלית: Northern Long-eared Owl

שם מדעי: Asio otus

שם בערבית: بومه أذناء (בומה אד'נא)

אלבום תמונות של ינשוף העצים

מקור השם: מקור השם "ינשוף העצים" נובע מקולות הנשיפה שהוא משמיע ומבית חיותו – יערות וחורשות.

יש הטוענים שהשם ינשוף בא מהמלה נשף – חושך.

הינשוף מוזכר בתנ"ך כאחד העופות הטמאים...ואת הכוס ואת השלך ואת הינשוף... (ויקרא י"א, 17).

וגם כציפור החיה במקומות חרבים... וירשוה קאת וקיפוד וינשוף ...(ישעיהו ל"ד, 11).

שמו האנגלי נובע מציצת הנוצות דמוית אוזניים.

הינשוף מסמל באגדות ילדים את החוכמה. ייתכן ומקור האמונה הזו הוא בעיניו הגדולות בעלות האישונים הגדולים המביטות

נכחו במבט הנראה לנו שלוו ועמוק. יתכן גם כי מקור האגדה הוא בכך שאחד מבני המשפחה – כוס החרבות נקרא

בלטינית Athene noctua כלומר כוס הלילה של אתנה שהייתה אלת החכמה והמלחמה ביוון.

הסוג ינשוף מונה 8 מינים המחולקים ל29 תת מינים במשפחת דורסי הלילה.

בני הסוג בארץ: א. ינשוף עצים Asio otus ב. ינשוף שדות A.flammeus

סימני זיהוי: אורכו 35-38 ס"מ, משקלו 220-305 ג' ומוטת כנפיו 90-100 ס"מ. דורס לילה בינוני בגודלו, ראשו עגול וגדול עם ציצת שיער דמוית אוזניים גדולות. עיניו כתומות, מקורו שחור. צבעי חלקי גופו העליונים הם תערובת של שחור, חום, אפור, צהוב דהוי ולבן. חלקי גופו התחתונים אפורים לבנים עם צהוב דהוי המלווה בחום כהה. הזוויגים דומים.

מיגון קולות הינשוף: בתקופת הקינון באירופה משמיעים הינשופים זה לזה קול המיה אופיינית הוו-הוו-הוו עשרות פעמים - קול הנשמע למרחקים מנקודת תצפית, כשהנקבה עונה. בישראל הינשופים כמעט ואינם משמיעים קולות, מידי פעם 'הו' אחד עמום. מצב זה ממשיך אצל הבוגרים גם בעונת הדגירה. (הפרחונים משמיעים קולות ועל כך בהמשך).

משך החיים: הפרט המבוגר ביותר שנצפה ותועד בטבע היה בן 27 שנים ו 9 חודשים.

חברתיות: ינשוף העצים היא ציפור טריטוריאלית. בזמן הנדידה מתלהק ללהקות קטנות.

תפוצה בעולם: תפוצתו לרוחבה של הממלכה ההולארקטית המשתרעת על פני רוב אירופה, צפון אפריקה ולרוחבה של מרכז אסיה וכן בצפון אמריקה. באזורים של יערות מחטניים, יערות רחבי עלים, פרקים, שדרות ואזורים פתוחים עם עצים פזורים.

קשה להבחין בינשוף ביום בגלל מנהגו לשבת בסמוך לגזע העץ ולהסתוות בצבעיהם המתמזגים.

תפוצתו בארץ: בארץ הוא יציב לא שכיח, באזורים המישוריים וחורף מצוי ברוב חלקי הארץ.

דוגר בצפון הארץ, מרכזה ובעיקר בדרומה. בעבר לא דגר בארץ. בשנת 1969 נתגלה הקן הראשון ביסוד המעלה ומאז – מידי שנה נמצאים עוד ועוד קינונים, כך שממעמד של עוף חורף הפך ינשוף העצים להיות עוף יציב והתחיל להתפשט כמקנן במרכז הארץ. בשנת 1987 נמצאה דגירה ראשונה באזור הנילוס שבמצרים – דבר שמוכיח שמגמת ההתפשטות דרומה של הינשוף כעוף יציב ומקנן היא עולמית.

תזונה: מזונו העיקרי מכרסמים אותם הוא לוכד באזורים פתוחים, הוא משלים את מזונו בלכידת ציפורים קטנות. את טרפו הוא לוכד לעתים מעמדת תצפית ממנה הוא נוחת עליו, אבל לרוב הוא אורב לטרפו על הקרקע ובינות לעשבים ושיחים. את טרפו הוא ממית ע"י נקירה בעורפו. במחקרו של אהוד דברת נמצא כי חלק ניכר מהתזונה של הינשוף הוא נברני שדות ואי לכך הוא מביא תרומה רבה להדברה ביולוגית של הנברנים. ינשופי עצים בירושלים – ניזונים בעקר מציפורים ( מידע מהתחנה לחקר ציפורי ירושלים), כך שאצל הינשוף, בדומה לדורסים אחרים כתנשמת ובזים – יש יכולת לגוון את המזון לפי ההיצע.

קינון ודגירה: תקופת הדגירה של ינשוף העצים מתרחשת בין החודשים פברואר – יולי. לרוב הוא מקנן בקינים נטושים של עורבים לעיתים בחללים בעצים או סלעים בדרך כלל לבד, לעיתים במושבות קטנות. בתטולה 5-7 ביצים אליפטיות לבנות. הדגירה נמשכת 26-28 יום ע"י הנקבה כשהזכר מספק לה טרף. ההורים ממשיכים להאכיל את הגוזלים עוד כשבועיים לאחר יציאתם מהקן. בתקופה זו קל מאד לאתר את הינשופים שכן הפרחונים משמיעים קולות יללה אופייניים וקולניים. ניתן לאתר את מקומם ואף להעיר עליהם בפנס והם נשארים במקומם.

לשמיעת קולם של הפרחונים הכנסו לקישור:

http://www.birds.org.il/show_item.asp?itemId=3236&levelId=1430&template=191

מקומות קינון: על פי הסקר של אהוד דברת ינשופי העצים מקננים בארץ לרוב בקיני עורב נטושים, ומעדיפים שדרות ברושים בפרדסים ומטעים אבל נמצאו גם קינים רבים בחורשות אקליפטוס, על עצי אורן וקזוארינה, ובחורשות עצי פקאן.

פרטים מיוחדים – מחקרו של אהוד דברת: משנת 1996 חוקר אהוד דברת את התפוצה של ינשופי העצים ואוסף מידע על קינון ינשופי עצים בישראל, במיוחד על הקינון ההולך ומתפשט באזור המרכז. מידע רב על מחקרו כמו גם פורום פעיל לדיווחי חובבים נמצא במדור מיוחד באתר של הציפורים הנודדות: http://www.birds.org.il/show_item.asp?levelId=1420

בשנים הראשונות למחקר נמצאו מעט דגירות. בשנת 2000 נמצאו 10 דגירות, בשנת 2002 נמצאו 112 משפחות, בשנת 2004 250 משפחות שגדלו 660 פרחונים והמגמה הולכת ועולה מידי שנה. בכל שנה מתחילים קינונים בישובים חדשים ואם בעבר היו הקינונים באזורים כפריים באזור המרכז הרי שבשנה שעברה כבר נתגלו קינונים בשכונות הצפוניות של תל אביב (צהלה, גבעת שאול) וברמת השרון. מסתבר שקצב גידול האוכלוסייה שלהם הוא מהיר, בשיעור שלא מוכר בטבע! איתור רוב הקינים נעשה בתקופת השיא של יציאת הפרחונים מהקנים, בחודשים מאי ויוני ונעשה על פי איתור קולות הפרחונים.

הרצאה של אהוד דברת ביום עיון לצפרות נמצאת בכתובת: http://www.birds.org.il/items/3277/Ehud%20Dovrat.ppt

צילום: אבי בלומן

אלבום תמונות של ינשוף העצים

סיכום סיקרי דגירת ינשוף העצים שנערכו ע"י אהוד דברת בשנים 2001-2007

מקורות המידע ואתרים נוספים:

1. היינצל הרמן, פיטר ריצ'רד, פרסלאו ג'ון, הציפורים, מגדיר שלם.1975 הוצאת הקיבוץ המאוחד.

2. ענבר, ר. מדריך לציפורי ארץ ישראל,1977 , הוצאת אחיאסף.

3. פז עוזי, עופות - כרך 6 "החי והצומח של ארץ ישראל"1986 , משרד הביטחון.

4. Cramp, S. and Simmons, k.E.L. Handbook of Birds of Europe, the Middle-East and North Africa. Vol. 1-5, 1977-8, Oxford University Press.

5. Hadoram, S. The Birds of Israel, 1996, Printed in Great Britain by Bath Press Colour Books, Bat

6. Handbook of the Birds of the World, Vol 5, Lynx Edicions 2005, Barcelona

7. אתר האינטרנט: הציפורים הנודדות אינן יודעות גבולות, מדור ינשוף העצים: http://www.birds.org.il/show_item.asp?itemId=3234&levelId=1427&template=191

8. מידע ובולים של ינשוף העצים : http://israelibirdsstamps.yardbirds.org.il//an8.html

9. מידע וקולות של ינשוף העצים: http://www.garden-birds.co.uk/birds/long-eared_owl.htm

וגם באתר: http://www.owlpages.com/owls.php?genus=Asio&species=otus

10. כתבה ב YNET על גוזל ינשוף שניצל מפגיעת פגז מרגמה.

11. ינשוף עצים טורף שממית בית

ליקט וערך - אורי גורפיין

תודות על הסיוע בליקוט החומר ועריכתו לאהוד דוברת, לשלומית ליפשיץ ולדורון להב.

לאתר המרכז לטיפוח ציפורי הבר בחצר הבית

http://www.yardbirds.org.il

28/05/2011