לילית מצויה

ציור: אורי גורפיין

שם אנגלי: Tawny Owl

שם לטיני: Strix aluco

שם בערבית البومة السمراء

הלילית מוזכרת בתנ"ך פעם אחת ...שם הרגיעה לילית ומצאה מנוח...(ישעיה ל"ד, 14) שמה גזור מהמילה לילה בשל פעילותה בשעות אלו, שמה המדעי strix - קולות אנקה aluco - דורס לילה מצויץ, השם האנגלי – "ינשוף חום-צהבהב". שמו הערבי – "ינשוף חום".. מנדלי מוכר ספרים כינה אותה "ינשוף היער" בעקבות שמה הגרמני "כוס היערות".

הסוג Strix.מונה 19 מינים ו 69 תת מינים. בארץ נמצאים 2 מינים לילית מצויה ולילית מדבר.

הלילית המצויה מונה 11 תת מינים, תת המין S. a. sylvatica: נמצא בארץ.

סימני זיהוי: דורס לילה בינוני בגודלו, צבעה הכללי חום. חלק גופה העליון חום כהה, סוככות הכנף מוכתמות ומפוספסות בכתמים שחומים לבנים, גחונה בהיר יותר ומפוספס לאורכו בפסים שחומים. הראש גדול וחסר ציצית, הפנים עגולים ומעוטרים בזר נוצות קטנות. העיניים גדולות ושחורות, המקור צהבהב-ירקרק, הרגלים קצרות ומנוצות, אצבעות הרגלים מנוצות בחלקם העליון ובעלות טפרים ארוכים, עדינים ומאונקלים.

תפוצה בעולם: תפוצתה נרחבת ומשתרעת על מרבית אירופה, צפונה של אפריקה, ארצות ים התיכון ומשם דרך סין לקוריאה והודו.

מקום חיות: חורשים דלילים ויערות נשירים לעיתים בפארקים בנופים סלעיים עם עצים פזורים ואף באזורים אורבניים.

התפוצה בארץ: בארץ נתן לראותה בחורשים שבגליל העליון, בכרמל, בצפון הכנרת ורמת הגולן.

התנהגות: הליליות חיות בזוגות קבועים לכל החיים בנחלותיהם ומתנהגים באגרסיביות רבה בתקופת הקינון לכל המתקרבים לטריטוריה, התנהגות זו מתבטאת גם נגד בני אדם. בתקופת הקינון ניתן לשמוע את קולות הזכר הערבים בלילות סוף החורף והאביב.

מזון: מזונה העיקרי יונקים קטנים: מכרסמים, חדפים, ארנבות וסנאים קטנים. גם ציפורים נמנות במזונה עד לגודל של יונה, בנוסף לדו חיים וזוחלים. את מזונה היא מאתרת ע"י שמיעה ממקום גבוה ונחיתה עליו. ליקוט המזון נערך בעיקר בשעות בין הערביים.

קינון ודגירה: עונת הקינון בארץ מתרחשת בישראל בין החודשים מרס – מאי. הקן בנוי בחור שבעץ, בסלע וגם בבניינים. באירופה נצפו שימוש בקיני עקעק וגם בקני סנאים. בתטולה 3-5 ביצים עגולות, לבנות, חלקות ומבריקות. הדגירה מתבצעת ע"י הנקבה לבדה מהביצה הראשונה. תהליך הדגירה נמשךכ- 28 ימים. הגוזלים שוהים בקן עד 35 ימים. בתחילה מביא הזכר את המזון ולאחר כשלושה שבועות מצטרפת הנקבה. המזון העיקרי של הגוזלים הוא בעיקר ציפורים קטנות.

תוחלת חיים: תוחלת החיים הארוכה ביותר שנצפתה הייתה 18 שנים ו- 10 חודשים

נדידה: הלילית יציבה בתחומי מחיתה.

מידע נוסף: הלילית - בגלל פרצופה הדומה לפרצוף אדם וקול יללותיה בלילה שויכה בפולקלור כשדת הלילה שפניה כפני אישה שערותיה ארוכות ויש לה כנפיים. שדה זו חונקת ילדים, מסכנת נשים הרות ומפתה גברים כדי ללדת שדים. הספרות הנוצרית הרבתה להשתמש בה. בתקופה הביזנטית ובתקופה מאוחרת יותר אומצה בסיפורת הערבית שם נקראה בשמה העברי לילית. בפולקלור היהודי, בקבלה ובסיפורי העם נחשבה הלילית כאשתו של הסיטר אחרה הוא השטן סמאל.

לשמיעת קולה של הלילית המצויה הכנסו לקישור: http://www.yardbirds.org.il/mazeget/tawny%20owl.wmv

לילית המדבר

צילום: רוני לבנה

אלבום תמונות הלילית

מקורות מידע ואתרים נוספים:

1. היינצל, ה. פיטר, ר. פרסלאו, ג'. (1975) הציפורים, מגדיר שלם. הוצאת הקיבוץ המאוחד.

2. ענבר, ר. (1977) מדריך לציפורי ארץ ישראל, הוצאת אחיאסף.

3. פז, עוזי. (1986) האנציקלופדיה החי והצומח של א"י, כרך 6 הוצ' משרד הביטחון והחברה להגנת הטבע.

4. חיים מויאל,2004 לקסיקון שמות החולייתנים בישראל, הוצאת לאור

5. Cramp, S. and Simmons, k.E.L(1977-8). Handbook of Birds of Europe, the Middle-East and North Africa. Vol. 1-5, Oxford University Press.

6. Hadoram, S.(1996) The Birds of Israel. Printed in Great Britain by Bath Press Colour Books, Bat

7. Handbook of the Birds of the World (2005), Vol 5, Lynx Edicions, Barcelona

8. לילית מצויה: http://israelibirdsstamps.yardbirds.org.il/an5.html

9. פגיעה בליליות המדבר כתוצאה מהחקלאות בערבה

ליקט וערך - אורי גורפיין

תודות על הסיוע בליקוט החומר ובעריכתו לשלומית ליפשיץ ולדורון להב.

לאתר המרכז לטיפוח ציפורי הבר בחצר הבית

http://www.yardbirds.org.il

05/02/2010