חטפית
אפורה
צייר:
אורי גורפיין
Muscicapa striata
خاطف
الذباب
المرقط ח'אטףא(ל)ד'באב אלמורקט
Spotted
Flycatcher
משפחת
חטפיות Muscicapidae
שמה
המדעי (musca)- זבוב, (capio) –
לחטוף, (striata) פיספוס.
"חוטף
הזבובים המפוספס". כך שמה האנגלי והערבי.
מקור
שמה העברי נובע מהתנהגות הציד האופיינית לה בה היא נוהגת לזנק ולחטוף חרקים באוויר
ומהצבע האפור השולט בגווניה.
קולה-
זי קצר וצורם, המזכיר את הקריאה של אדום החזה. בשירה רצף של תווים גבוהים ומצייצים
או חורקים במקצב לא קבוע עם הפסקות גדולות.
לשמיעת קול החטפית הכנסו לקישור:
http://www.xeno-canto.org/sounds/uploaded/AZVRMQWBEK/GrauschnRWSchranke15-5-11~6-00xc.mp3
הסוג
מונה 116 מינים המחולקים ל-317 תת מינים.
משפחת
החטפיתיות מונה 25 מינים. בארץ ישנם 5 מינים והם: חטפית אפורה, חטפית גמדית,חטפית
שחורת עורף, חטפית לבנת עורף וחטפית טורקית.
למין חטפית אפורה בישראל 2 תת מינים עיקריים:
M.s.striata שחולף בישראל בסתיו בין אוגוסט לעד
סוף נובמבר ובאביב באפריל ובמאי.
M.s neumanni
שתפוצתו
משתרעת על אירן וסיביר והוא דוגר בישראל בפרדסים ובגינות נוי ביערות ובחורשים
בעיקר במישורים ובעמקים של החבל הים תיכוני.
סימני זיהוי: ציפור אפורה, קטנה ופעלתנית שאינה חוששת מבני אדם ולעתים
צדה בקרבתם. אורכה 13.5-
חברתיות: החטפית האפורה היא ציפור טריטוריאלית המתלהקת
בלהקות גדולות רק בזמן הנדידה.
תפוצה בעולם: תפוצתה משתרעת על פני אירופה, צפון אפריקה ועד למרכז אסיה.
מקום חיותה ביערות של רחבי עלים, מטעים, גנים ופארקים. בזמן הנדידה מגיעה לחרוף
דרומית לסהרה ועד דרום אפריקה.
צהוב - אזורי ההמצאות בקיץ. כחול – תקופת ההמצאות
בחורף של חצי כדה"א הצפוני
המפה
לקוחה מתוך
Handbook
of the birds of the world
תפוצתה בארץ: עוברת אורח שכיחה על פני כל הארץ. דוגרת בצפון ובמרכז, בחבל
הארץ הים תיכוני.
תזונה: מזונה
העיקרי חרקים מעופפים- זבובים, יתושים ופרפרים. בתקופת הקינון ובעיקר בסתיו ניזונה
גם מגרגרים שונים ומפירות עסיסיים.
החרקים
נלכדים תוך כדי מעוף: החטפית ממתינה על ענף גבוה בעמידה זקופה ומזנקת מידי פעם
לאוויר או אל הקרקע לתפוס חרק. לאחר מכן חוזרת לרוב למקום עמידתה הקודם ומרטטת
בכנפיה וזנבה בצורה טיפוסית, בדומה לדוחל. כך כנראה היא מדגישה את נוכחותה בפני
בני מינה. במעופה היא מתמרנת בקלות ועשויה
לשנות כיוון באוויר.
סרטון
המראה את התנהגות הציד של החטפית האפורה http://www.youtube.com/watch?v=pRHzYnIAaN4&feature=related
באזורים
בהם מודברים החרקים ברעלים ישנה סכנת הכחדה לחטפיות. בשנות הששים התמעטה מאד אוכלוסית החטפיות במישור החוף בישראל מסיבה
זו.
קינון ודגירה: עונת הקינון מאוחרת ומתחילה מאמצע מאי עד אמצע אוגוסט.
הזכר
מונוגאמי וטריטוריאלי. הקן נבנה ע"י שני בני הזוג ולעיתים ע"י הנקבה
בלבד.
הקן
נבנה במשך 7 ימים. הקן דומה לסלסילה
מגושמת ורשלנית מזרדים, שורשים, ועלים יבשים. הקן מרופד בסיבים צמחיים, בשער וצמר.
הקן נבנה על מצע ישר ומוצק שקיר מגן צמוד אליו כגון נקיק סלע, בנין, תיבת קינון
וכדומה וכן במזלגי ענפים על עץ בגובה של 2
סרטון על קינון חטפיות:
http://www.youtube.com/watch?v=e7ElamBfgGQ&feature=related
בתטולה
לרוב 4 – 6 ביצים. צבע הביצים ירקרק ארפר, מנוקדות באדום. הדגירה מתבצעת ע"י
הנקבה בלבד, כשהזכר מאכיל אותה ונמשכת 10
-17 ימים. האכלת הגוזלים מתבצעת על ידי שני בני הזוג. הגוזלים עוזבים את הקן בגיל 13 יום אבל ההורים ממשיכים להאכילם מחוץ לקן
עוד כ- 20 יום.
מידע מעניין: בגלל העדפת החטפית לקינון
במקומות מוגנים וחצי סגורים היא נמצאה מקננת בתוך קומקום נטוש.
מקורות מידע ואתרים נוספים:
1.
היינצל, ה. פיטר, ר. פרסלאו, ג'. 1975, הציפורים, מגדיר שלם. הוצאת הקיבוץ המאוחד.
2.
מויאל,ח.,2004 לקסיקון שמות החולייתנים בישראל, הוצאת לאור
3.
מולארני, ק. סוונסון,ל., גרנט,פ., וצטרסטרום,ד. 2003,הציפורים, המדריך השלם
לציפורי אירופה וישראל. הוצאת מפה והקיבוץ המאוחד .
4.
ענבר, ר. (1977) מדריך לציפורי ארץ ישראל, הוצאת אחיאסף.
5.
פז, ע. (1986) האנציקלופדיה החי והצומח של א"י, כרך 6 הוצ' משרד הביטחון
והחברה להגנת הטבע.
1.
Cramp,
S. and Simmons, k.E.L. Handbook of Birds of Europe,
the Middle-East and North Africa. Vol. 1-5, 1977-8, Oxford University
Press.
2.
Hadoram, S. The Birds of Israel, 1996,
Printed in Great Britain by Bath Press Colour Books,
Bat
3.
Handbook of the
Birds of the World, Vol 9 , Lynx Edicions 2005, Barcelona
4.
http://israelibirdsstamps.yardbirds.org.il/aw8.html
ליקט
וערך - אורי גורפיין
תודות
על הסיוע בליקוט החומר ועריכתו, לשלומית ליפשיץ ולדורון להב
לאתר המרכז לטיפוח ציפורי הבר בחצר הבית
14/11/2011