סנונית מדבר
צילם: דובי קלעי
שם
מדעי: Ptyonoprogne fuligula
שם
באנגלית: Rock Martin
שם
בערבית : سنونو
الصخر الباهت
משפחת
סנוניתיים Hirundinidae
השם סנונית מוזכר בתלמוד במסכת שבת ע"ז ב'
...אימת סנונית על הנשר....
שמה המדעי Ptyon מניפה Progen -
סנונית. תת המין הנמצא בארץ obsolete – מזהיר , "סנונית מזהירה", מרמז על
קריאות האזהרה שהיא משמיעה. שמה האנגלי – סנונית סלעים. בית גידולה המדברי מקנה לה
את שמה העברי.
קישור לקול סנונית המדבר : http://www.xeno-canto.org/sounds/uploaded/QUBGGKWQNN/519_Rock_Martin_fledgling_Addis_1Feb10_1800.mp3
הסוג: PTYONOPROGNE מונה
3 מינים, בארץ ישנו מין אחד Fuligula ולו 13 תת מינים. תת המין הנמצא בארץ P.f.obsoleta
סימני
זיהוי: סנונית קטנה ובהירה, מאופיינת בתעופתה המרשימה והאקרובטית
במצוקים שבחבל המדברי. צבעה מתאים לרקע של אזור מחייתה: צבעה הכללי חום, כנפיה
צבועות בחום כהה וכן זנבה. סנטרה וגרונה בצבע קינמון ורדרד. תת המין הנמצא בארץ
בהיר מכל שאר תת המינים ורובו חום אפרפר, חלק הגוף התחתון לבנבן. אורכה של סנונית המדבר 3- 16 ס"מ, משקלה 12-16 גר' ומוטת כנפיה כ- 30
ס"מ.
חברתיות:
סנונית
המדבר חיה בזוגיות רוב השנה ואינה מתלהקת כרוב מיני הסנוניות. נוהגת ללקט את מזונה
בזוגות ולעיתים בקבוצות קטנות בשיתוף עם מיני סנוניות אחרים וסיסים. בתקופת הקינון
מקננות לרוב ביחידות ולפעמים בקבוצות של עד כ-40 פרטים. מתנהגות באגרסיביות
למתקרבים לקן.
תפוצה
בעולם: זו ציפור יציבה בתחומי מגוריה, עם תנודות עונתיות. תפוצתה
משתרעת באפריקה, ישראל, ירדן וערב הסעודית משם לעיראק, אירן ועד לאפגניסטן
ופקיסטן. נעדרת ממרחבים רצופים של דיונות בסהרה ובחצי האי ערב.
מפת תפוצת סנונית מדבר:
ירוק
- אזורי קבע. כחול - נראים לעיתים בתקופת הנדידה
המפה לקוחה מתוך
Handbook of the birds of the world
תפוצה
בארץ: בארץ תת המין P.f.obsoletaמצוי בנגב ובמדבר יהודה, במיוחד
בקניונים ומצוקי השבר הסורי אפריקני ומגיעה עד יריחו.
תזונה:
מזונה
כולל חרקים מעופפים, פשפשים וחיפושיות. הציד נעשה לרוב בזוגות בקרבת הסלעים והקרקע
ע"י מעוף איטי ולעיתים בדאייה הלוך וחזור מעל סלעים ובניינים. לעיתים מלקטת
חרקים מעל פני הקרקע, בעיקר עם עלות השחר ובשעות בין הערביים.
קינון
ודגירה: תת המין בארץ דוגר בחודשים מרץ – מאי לעיתים גם בתחילת יולי.
לרוב ביחידות ולעיתים בקבוצות מפוזרות.
הקן נבנה ע"י שני בני הזוג תהליך
שמתמשך לעיתים מספר שבועות, בצורת גביע או קערה חצויה, מפתיתי בוץ בלבד ללא קש
ועשבים, בדומה לצורת הבניה של טסית הבתים, בגובה של 3-
מקורות המידע ואתרים נוספים:
א) היינצל
הרמן, פיטר ריצ'רד, פרסלאו ג'ון, הציפורים, מגדיר
שלם.1975 הוצאת הקיבוץ המאוחד.
ב) חיים מויאל, לקסיקון שמות החולייתנים
בישראל, 2004, הוצאת טבע הדברים.
ג) ענבר, ר. מדריך לציפורי ארץ
ישראל,1977 , הוצאת אחיאסף.
ד) פז עוזי, עופות - כרך 6 "החי
והצומח של ארץ ישראל"1986 , משרד הביטחון.
1. Cramp, S. and Simmons, k.E.L. Handbook of
Birds of Europe, the Middle-East and North Africa. Vol. 1-5, 1977-8, Oxford University Press.
2. Hadoram, S. The Birds of
3. Handbook
of the Birds of the World, Vol 9 , Lynx Edicions 2005,
Barcelona
4. הסנונית בבולים http://israelibirdsstamps.yardbirds.org.il//aw3.htmlה
ליקט וערך - אורי גורפיין
תודות על הסיוע בליקוט החומר ועריכתו,
לשלומית ליפשיץ ולדורון להב
לאתר
המרכז לטיפוח ציפורי הבר בחצר הבית
01/07/2011