חנקן דרומי
צילום: שרגא אלון
שם באנגלית: Southern Grey Shrike
שם מדעי: Lanius meridionalis
שם בערבית: الصرد
الرمادي
الكبير
החנקן הדרומי נקרא עד לאחרונה חנקן גדול תת מין דרומי,
אך בדיקות גנטיות והבדלים מסוימים בגודל ובניצוי גרמו להפרדתו
למין
נפרד. החנקן הגדול Lanius excubitor הוא מין שמצוי במערב אירופה ואינו מגיע לישראל.
משפחת
החנקניים מונה 4 תת משפחות,
בארץ
ישנם 6 מינים, כולם בני הסוג Lanius שתרגומו מלטינית פירושו 'קצב'.
שם זה מרמז על מנהגם לשפד ולקרוע את
טרפם
בעודו חי. זו הסיבה שחלק מהחנקנים נקראים באנגלית: butcher birds.
6
מיני החנקנים שנצפים בישראל:
1.
חנקן אדום-גב Lanius collurio חולף בישראל. עשוי לקנן במרומי החרמון.
2.
חנקן ערבות Lanius isabellinus חולף וחורף נדיר בישראל.
3.
חנקן שחור-מצח Lanius minor חולף בישראל.
4.
חנקן דרומי Lanius meridionalis יציב בישראל ונפוץ
בכל הארץ.
5.
חנקן אדום ראש Lanius senator חולף ומקיץ בישראל ודוגר מצוי בצפון ובמרכז.
6.
חנקן נובי Lanius nubicus חולף ומקיץ בישראל. דוגר בחבל הים תיכוני בצפון
ובמרכז.
החנקנים
ניכרים בזכות מקורם, שהוא קצר יחסית וחזק, ומאונקל מעט בקצהו, בדומה למקורו של עוף
דורס. לרוב אין הבדל במראה בין הזכר לנקבה לבד מכך שהזכר מעט גדול יותר.
החנקנים
הם ציפורים של נופים פתוחים. מעופם נמוך וגלי. הם ניזונים רק מהחי: עומדים בתצפית נישאת
וגלויה ועטים על חרקים ועל חסרי חוליות אחרים, וגם על ציפורים קטנות, זוחלים
ויונקים. הם נוהגים לשפד את טרפם בעודו חי על קוצים וגדרות תיל ולתלוש ממנו אחרי
כן קרעים, קרעים. לעיתים נשאר הטרף ומתייבש על השיפוד. את השאריות הלא נעכלות של
הטרף פולטים החנקנים בצורת צניפה שמתפוררת במהרה. לכל החנקנים קריאות אזהרה
טיפוסיות והם אף מחקים קולות של ציפורים אחרות. הקן דמוי סלסילה קלועה היטב
מזרדים, ענפים וחלקי עלים, נבנה על עצים קוצניים (בדרך כלל), בקצה הענף. הנקבה
דוגרת לבד והזכר מאכילה. את הגוזלים מאכילים שני ההורים.
החנקן
מוזכר במסכת חולין דף ס"ב, עמוד ב' ..אמר רבי יהודה צרדה שרי ברדא
אסרי...כעוף האסור באכילה.
השם
העברי, שהוענק על ידי מנדלי מוכר ספרים, מרמז על צורת לפיתתו את הטרף.
חנקן דרומי- סימני זיהוי: החנקן הגדול והמגושם מבין כל החנקנים. אורכו כ-
תפוצה בעולם: החנקן
הדרומי נפוץ בדרום אירופה,
צפון אפריקה והערבות הים תיכוניות.
תפוצתו בארץ: נפוץ בכל
רחבי הארץ בהם יש בית גדול מתאים - נוף
פתוח עם עצים פזורים. נמנע מאזורים מיוערים או מדבריים לחלוטין.
תזונה: מזונו מגוון
וכולל פרוקי רגלים, צפרדעים, לטאות, נחשים קטנים, מכרסמים וציפורים. החנקן עט על
טרפו מעמדת תצפית גבוהה. הלכידה מתבצעת לרוב על האדמה. לעיתים הוא מרפרף ונוחת על הקרקע.
את טרפו הוא משתק ברגליו ובעזרת מקורו. לאחר מכן הוא אוחז את טרפו ברגליו ונושאו
לגדר תיל או שיח קוצני ומשפדו כדי לשסעו, או כדי לשמרו למועד מאוחר יותר.
סרטון
המראה חנקן דרומי צד עכבר ( צולם על ידי עודד קינן): http://www.youtube.com/watch?v=Zq8MAEBP8Ac
סרטון
המראה חנקן דרומי צד זחלים של חיפושית קמח ( צולם על ידי עודד
קינן):
http://www.youtube.com/watch?v=D_gQEHkjkIw
קינון ודגירה: מועדי
התחלת הקינון והדגירה משתנים עפ"י האזור הגיאוגרפי בעולם. בארץ בערבה –
בפברואר, באזור הכינרת ו
בתטולה
6-7 ביצים לבנבנות אפורות המנומרות בגווני חום וזית. הדגירה נמשכת
מידע מעניין:
התנהגות
זו של החנקנים יכולה להיות מוסברת על פי עקרון ההכבדה, אותו הגה הזואולוג
ואחד ממייסדי החברה
להגנת הטבע, פרופסור אמוץ זהבי. עיקרון זה אומר, שכדי שהתנהגות מסוימת
תהפוך לפרסומת אמינה, היא חייבת להכביד על הפרט הנושא אותה. ואצל החנקנים: רק
חנקן בעל טריטוריה איכותית
ויכולות גבוהות, יכול להכביד על עצמו על-ידי יצירת "עצי מזווה" גדולים ותערוכות
שיפוד מרשימות.
חיזוק
לרעיון שהשפוד משמש גם להתפארות מצא הזואולוג
3.
רומנטיקה: דבר נוסף שתיעד
(http://www.teva.org.il/?CategoryID=171&ArticleID=3772:)
מקורות מידע ואתרים נוספים:
ספרים וכתבי עת בעברית:
1. היינצל ה., פיטר, ר., פרסלאו
ג'.(
2. זהבי, א וא. (
3. יוסף, ר. (
http://www.snunit.k12.il/heb_journals/aretz/247014.html
4.
מויאל, ח. (
5. מולארני,ק.,סוונסון,ל.,צטרסטרום ד.,
וגרנט,פ.ג'. (
6. ענבר, ר.(
7.
מקורות באנגלית:
3. Del Hoyo, j.,Elliott, a., Saragatal, J.,& Christie, D (
Handbook of the Birds of the World, Vol
אתרי אינטרנט ומידע בעל פה:
3. כתבה מאת עודד קינן -
באתר העמותה לשמירה על הטבע בערבה: http://www.hazeva.com/hankanim/
מידע בעל פה: עודד קינן, יואב פרלמן, ד"ר עוזי פז, שי אגמון.
ליקט וערך - אורי גורפיין
תודות על הסיוע בליקוט החומר ועריכתו, לשלומית ליפשיץ
ולדורון להב
לאתר המרכז לטיפוח ציפורי הבר בחצר הבית
31/07/2009