חכלילית סלעים

חכלילית סלעים - זכר	חכלילית סלעים - נקבה
צילום: אמיר אילון	צילום: רותי רם

לאלבום תמונות של בני משפחת החכלילית

שם אנגלי: Black Redstart

שם מדעי: Phoenicurus ochrurus

שם ערבי: حميراء سوداء (חומיירא דבסא)

מקור השם ופירושו: מקור שמה נובע מהצבע החכלילי - האדמדם חלוד בנוצותיה ועל שם אזור מחיתה הסלעי.

הסוג חכלילית מונה 11 מינים במשפחת הקיכליים.

בני הסוג בארץ:

א. חכלילית עצים.

ב. חכלילית אדומת-גב.

ג. חכלילית הסלעים. מין זה מונה חמשה תת מינים, מהם ארבעה מבקרים בארץ.

1) P. o. gibraltaiensis חולף שכיח ביותר וחורף והוא זה שבעיקר נצפה בארץ.

2) P. o. semirufus חולף וחורף נדיר. דוגר קיץ בחרמון.

3) P. o. phoenicuroides חולף ומבקר נדיר בסביבות אילת.

4) P. o. ochruros חולפת וחורפת נדירה.

תיאור וסימני זיהוי: אורכה 14-15.5 ס"מ, משקלה 14-18 ג' ומוטת כנפיה 23-26 ס"מ. בצורתה הכללית, דומה לאדום-חזה.

בחורף חלקי הגוף העליונים של הזכר בגווני אפור. המצח, הלחיים והגרון שחורים, הזנב והעל שת ערמוניים מלבד

שתי אברות הזנב המרכזיות שהם חומות. בתקופת הקינון הנוצות האפורות מקבלות צבע שחור בולט.

המקור שחור, דק וארוך יחסית. הרגלים שחורות וארוכות. צבעי הגחון שונים אצל תת המינים. הנקבה אפורה חומה,

כולל גחונה, בזה היא שונה מנקבת חכלילית העצים הדומה לה.

סימן זיהוי נוסף הוא מנהגן של החכליליות לרטט בזנבן בעת עמידתן בתצפית.

משך החיים: הפרט המבוגר ביותר שנצפה ותועד היה בן 8 שנים ו 5 חודשים.

חברותיות: החכלילית היא ציפור טריטוריאלית המרבה לעמוד בעמדת תצפית גבוהה כדוגמת הסלעית.

התנהגות: בדומה לסלעיות - החכלילית שומרת בקנאות על הטריטוריה במיוחד בתקופת הקינון ( שאינה מתרחשת בארץ) בעמדה במקום גבוה ובולט ונוהגת להכריז על תחום נחלתה בשירה עזה וממושכת.

תפוצה בעולם: באירופה - מלבד חלקה הצפוני, דרך המזרח הקרוב (סוריה, ירדן, עיראק, ישראל) ועד למרכז אסיה. מקום חיותה באזורים סלעיים, מגובה פני הים ועד לרום של 6000 מ'. לאחרונה שכיחה ליד מגורי אדם ובערים.

תזונה: בעיקר חרקים וגרגרים, אותם הוא נוהגת ללקט או לתפוס בריצה על פני הקרקע. לוכדת חרקים מעופפים, בניתור מענף ומעוף קצר.

קינון ודגירה: בישראל הקינון והדגירה מתרחשים בחרמון בלבד, בחודשים אפריל - יולי. הקן בנוי בנקיקים בצורה סלסילה רופפת מעשבים, טחב, נוצות, צמר ושערות המונחים בטבע בתוך סדק בסלע או בנקיק וגם במתקנים מעשי אדם כגון קירות, גרוטאות, עמודי חשמל וכו'. בתטולה 4-6 ביצים לבנות, לעיתים בצבע תכול ירקרק בהיר. הנקבה דוגרת לבדה במשך 12-17 ימים.

חכלילית סלעים

צייר: אורי גורפיין

כיצד תיאר אליעזר שמאלי את חכלילית הסלעים הגיברלטרית לפני כ 70 שנה

(תודה לשכי לוריא)

''..מיהו השורק פתאום ומטקטק בעצם הגשם ומשב הרוח ?- חכליל הזנב הגיברלטרי שבא להתארח בגבולנו לימות הגשמים . הוא עבר ימים ומדבריות, הרים ועמקים עד שמצא את החורשה ה קטנה שליד ביתי והלול העזוב ויתיישב בתוכם. ככה יעשה כל סתיו, מימים ימימה הנה יעמוד על כלונס, הבולט מהלול, נוצותיו רטובות והוא מרעיד תכופות , ו''פיט '' קולני יפרוץ מגרונו מדי פעם בפעם, כעונה לשריקות הרוח.

גדלו כששה -עשר סנטימטר, וחזותו קודרה: פניו צוארו וחזהו שחורים משחור; וראשו, בטנו, גבו וכנפיו אפורים שחרחרים; רק הקו הלבן שלארך כנפו, וזנבו האדמדם מרככים את עצבות כסותו.

האם מקור ירעד ?- לא, תכונה היא, הטבועה בו, וגם בימי השמש לא תרפה ממנו. רגע יכרע כאלו, זנבו ירעד ויחרד, וחוזר חלילה. הנה ירד ארצה וחטף דבר -מה במקורו הדק והמחודד, עלה לכלונס וניקר במהירות, השמיע ''פיט'' ו''טק'' חליפות, ושוב יקוד ויניע את זנבו החכלילי...''

מתוך: אליעזר שמאלי 'צפורי החורף בארץ' הוצאת 'מסדה' בע''מ, תל אביב תש''ה, 1945.

מקורות מידע ואתרים נוספים:

1. היינצל הרמן, פיטר ריצ'רד, פרסלאו ג'ון, הציפורים, מגדיר שלם.1975 הוצאת הקיבוץ המאוחד.

2. ענבר, ר. מדריך לציפורי ארץ ישראל,1977 , הוצאת אחיאסף.

3. פז עוזי, עופות - כרך 6 "החי והצומח של ארץ ישראל"1986 , משרד הביטחון.

4. Cramp, S. and Simmons, k.E.L. Handbook of Birds of Europe, the Middle-East and North Africa. Vol. 1-5, 1977-8, Oxford University Press.

5. Hadoram, S. The Birds of Israel, 1996, Printed in Great Britain by Bath Press Colour Books, Bat

6. Handbook of the Birds of the World, Vol 10, Lynx Edicions 2005, Barcelona

7. משפחת הקיכליים: http://www.yardbirds.org.il/daf/turdidae.htm

8. החכלילית בבולים: http://my.ort.org.il/holon/birds/bD9.html

ליקט וערך - אורי גורפיין

תודות על הסיוע בליקוט החומר ועריכה לשלומית ליפשיץ ולדורון להב.

לאתר המרכז לטיפוח ציפורי הבר בחצר הבית

http://www.yardbirds.org.il

24/01/2009