קבוצת צפרות אזור השפלה
סיכום מפגש מס' 3 – מאגר חולדה
|
שלום
חברים, ביום שני ה- 11/1/10 ביקרנו במאגר חולדה. המטרה היתה, כאמור, לצפות בברווזים ועופות
מים אחרים אבל אזור חולדה, כפי שגילינו, מארח גם בעלי כנף אחרים ולנו היתה
הזדמנות לצפות באחד מהעופות הדורסים המרשימים בארץ – עיט שמש, וליתר דיוק שלושה:
פרט צעיר ושני פרטים תת-בוגרים. את הפרט הצעיר זיהינו בקלות בזכות הראש, הבטן, החזה
וסוככות הכנפיים הבהירים והמנוגדים לנוצות הכנפיים (אברות אמה ואברות יד)
ולאברות הזנב הכהות. שני הפרטים האחרים, התת-בוגרים, היו כהים יותר ואחידים
(יחסית) במראם החום כהה. עיטי
שמש הם מן העיטים היותר גדולים של ישראל ומוטת כנפיהם כשני מטרים! עיטי השמש
חולפים בשמי הארץ בסתיו ובאביב במספרים קטנים, ואחרים חורפים אצלנו - בעיקר
בעמקי הצפון, בנגב המערבי ובשפלה. בחודשי הקיץ עיטי השמש שבים לאזורי הקינון
שלהם מצפון לים השחור: באוקראינה וברומניה, והאזור הים הכספי: בגאורגיה ודרום
רוסיה. אוכלוסייה נוספת, יציבה, מקננת ולא נודדת, מצויה במרכז ומזרח טורקיה. עיט
נוסף שראינו היה עיט צפרדעים, שהתרומם קרוב אלינו וכך גם יכולנו לעשות השוואה
בינו לבין עיטי השמש. עיט הצפרדעים קטן יותר מעיט השמש וניכר בקלות בזכות הצללית
המיוחדת לו: כנפיים רחבות מאוד וזנב קצר, יחסית לזנב של עיט שמש. גם עיטי
הצפרדעים, כמו עיטי השמש, חורפים בארץ ומספרם רב יותר. אזורי הקינון של עיטי
הצפרדעים צפוניים יותר מאשר אלו של עיטי השמש: בעיקר ברוסיה. בנוסף לעיטים חלפו
מעליו, בגובה רב, שלוש דיות שחורות שרק חלק מאתנו הצליחו לאתר. |
|
|
ואז ניגשנו
לדבר האמיתי שלשמו התכנסנו – ברווזים במאגר חולדה. לשמחת כולנו המאגר שקק עופות
מים: ברווזים מסננים, ברווזים צוללים, טבלנים משני מינים, אגמיות ואנפות. הברווז
הראשון שעליו התמקדנו היה המרית – שנמצא במאגר באלפים! המרית קיבלה את שמה בזכות
המקור המיוחד שלה, מקור דמוי "שפכטל" רחב, אשר מסייע למרית לסנן את
מזונה. זכר המרית ניכר בלבושו הססגוני: ראש ירוק, חזה לבן וצידי גוף ערמוניים.
הנקבות, כפי שאנחנו כבר יודעים, "משעממות" יותר: צבען חום מנומר
(אופייני לברווזות רבות) שמסווה אותן בצורה מופלאה כשהן דוגרות בקן. המרית היא
אחד הברווזים החורפים השכיחים בישראל. |
|
|
ברווז
מסנן נוסף שראינו היה הברכיה. בישראל יש אוכלוסייה יציבה וגדולה של ברכיות אשר
מקננות בארץ. לברכיה הזכר יש גוף אפור, חזה חום וראש ירוק. אחד מסימני ההיכר
החביבים אצל הזכרים הוא "תלתל" בזנב – נוצות בודדות אשר מזדקרות
ומתעגלות כפי מעלה. "תלתל" שכזה לא מצוי אצל אף ברווז אחר. נקבת
הברכיה, בדומה לנקבת המרית, מצויידת בצבעי הסוואה חומים מנומרים. למרות זאת, אין
לה רגשי נחיתות בעניין כי מבין בני הזוג – היא זאת שאומרת את המילה האחרונה,
וליתר דיוק את הגיעגוע! קולם של הזכרים צרוד ובלתי נשמע כמעט, בטח שלא מרחוק,
בעוד קולן של הברכיות הנקבות הוא געגוע רב עוצמה שנשמע למרחקים! סביר להניח
שהנקבה התברכה בגעגוע עז שכזה כדי שתוכל לקבץ אליה את אפרוחיה ולהתריע בפני
סכנות, כאלו ואחרות. מראן
הצנוע של נקבות הברווזים יכול לבלבל את חובב הציפורים שרוצה להבדיל ביניהן
ולזהות מי היא מי? המשימה בהחלט יכולה להיות מסובכת כאשר אותה נקבה שוחה רחוק
מאתנו (ואנחנו כבר יודעים היטב שברווזים הם עם חשדן, חששן ובצדק!), אבל כשאותה
נקבה תמצא בתעופה – יבוא לעזרנו "דגל" הכנף שלה – אותו חלון שמצוי
בכנף הברווז, ואשר שונה בצבעו מנקבה לנקבה: לנקבת הברכיה יש דגל בצבע סגול מתכתי
ואילו לנקבת המרית יש דגל ירוק. ברווז
מסנן נוסף שראינו היה השרשיר. השרשירים קטנים יותר מהברכיות והמריות וכפי שראינו
הם מעדיפים לשחות קרוב יותר לגדת המאגר שם, בנוסף ליצורונים זעירים, הם נהנים גם
ממזון צמחי (גם ברכיות, דרך אגב, נוהגות "לרעות" נבטים כפי שראינו).
נקבת השרשיר, כרגיל, סולידית אבל לזכר יש ראש ערמוני ופס עין ירוק עובר לאורכו.
גופו וצידי גופו אפורים כסופים והוא ניכר באחוריים בולטים בצבע צהוב. שני
ברווזים צוללים ראינו. שבט הצוללים ניזון בצלילה ועיקר מזונו צמחי (למרות
שהצוללים מוגדרים כאוכלי כל). גופם של הצוללים קצר ומסורבל, הראש גדול והמקור
עבה למדי. אנחנו ראינו, כאמור, שני מינים: צולל חלודי וצולל מצוייץ. שני המינים
שונים מאוד זה מזה במראם: לצולל החלודי ראש ערמוני, חזה ואחוריים שחורים והגב
וצידי הגוף אפורים בהירים. לצולל המצוייץ, לעומת זאת, ניצוי שחור עם צידי גוף
לבנים בולטים, אצל חלק מהמינים, הצלחנו אפילו לזהות את הציצית שבזכותה קיבל צולל
זה את שמו. זה היה תיאורם של הזכרים כמובן. גם אצל הצוללים, כמו אצל הברווזים
המסננים, הנקבות הן צנועות – הן אמנם לא מנומרות, אלא חומות אפורות. אבל
מבחינתי, הברווז הכי חשוב/מיוחד/מגניב היה, איך לא – הצחראש הלבן. בני שבט צחי
הראש הם ברווזים קטנים עד בינוניים בעלי גוף קצר ורחב, מקור גדול ומגושם וזנב
ארוך, צר ונוקשה! "אה...." אתם בטח אומרים לעצמכם עכשיו, "הוא
מדבר על הברווז עם הזנב השפיצי, שמזדקר כלפי מעלה..." בדיוק. רק שתדעו לכם
שהצחראש הוא צולל מחונן! ומתחת למים הוא מנווט בעזרת הזנב החביב שלו. גופם של
הצחראשים חום בהיר, לזכרים ראש צח (לבן) ורק הכיפה שחורה ולא בולטת. מקורם הגדול
של הצחראשים הזכרים בקיץ כחול ואילו בחורף, אפור בהיר. לנקבות הצחראש כיפה רחבה
יותר ופס לחי בולט, שחוצה את הלחי הלבנה לשניים. שימו
לב חברים, במאגר חולדה היו באותו יום כמאתיים צחראשים וההתרגשות (מבחינתי) היא
גדולה בגלל שמדובר בברווז נדיר ששרוי בסיכון. אוכלוסיית הצחראשים היא ים
תיכונית-אירנו טוראנית, היא משתרעת במקוטע לאורך חופי הים התיכון ומרכז אסיה:
מספרד דרך טוניס וטורקיה עד ימת בלקש – אי שם ב... קזחסטן. פעם, לפני הרבה הרבה
שנים, הצחראשים הלבנים שחו בכינרת ובחולה בכל ימות השנה, וכנראה שגם קיננו... |
|
|
|
טבלנים... את הטבלן
הגמד אנחנו כבר מכירים מהמפגש הראשון שלנו בסופרלנד. קטן, חום, בעל מראה
"פלאפי" ובעל מקור קטן וחד (בשונה מהברווזים). הטבלן הבינוני גדול
ממנו וניכרים בצבעי שחור אפור לבן, לחי בהירה ועין אדומה. בלבוש הדגירה, מראהו
של הטבלן הבינוני עוצר נשימה (חפשו במגדירים) אבל אצלנו הוא מופיע רק בחורף.
הטבלן הגמד, לעומת זאת, יציב ומקנן מצוי במקומות רבים בארץ. |
|
במאגר
חולדה טבלו פרטים רבים מאוד של שני המינים ואני מודה שמעולם לא נתקלתי בריכוז כה
מכובד של טבלנים בינוניים. סתם,
לידע כללי, דעו לכם שהטבלנאים הם סגני אלופי העולם בצלילה – רק הפינגווינים
עושים זאת טוב מהם. כשמסתכלים על טבלן ששוחה במים אפשר לראות שגופו של הטבלן
"שקוע" מעט יותר במים וזאת בגלל "משקלו הסגולי" הגבוה של
הגוף במים. במילים פשוטות יותר, הטבלנים מוגנים פחות בנוצות פוך צפופות (כולאות
אוויר ומציפות) כמו שיש לברווזים. תכונה זו מאפשרת להם לצלול בקלות ובנוחיות
מבלי שיצטרכו להילחם בכוח הציפה. חוצמזה, לטבלנים אין אברות זנב, כלומר, אין להם
זנב! |
|
|
ומה
ראינו עוד? להקה
יפה של קיוויות מצוייצות, סיקסקים, לבנית גדולה, אגמיות, עורבים, זרעיות, נחליאלים
לבנים ועוד כל מיני שכנראה שכחתי. מינים
שנראו בעיקר על ידי המדריך... ברווז אפור. זהו
זה להפעם, בימים הקרובים אני אצא לבדוק את הלוקיישן הבא שלנו – החירבה שמול בית
אלעזרי והמטעים שסביב לה. אשלח עדכונים בימים הקרובים. להתראות. |
|
|
|
|
הדף מאוכסן באתר המרכז לטיפוח ציפורי הבר בחצר הבית