טריסטרמית

צילום: אלי ולינסקי

שם מדעי: Onichognathus tristrami

שם באנגלית: Tristram's Starling

שם בערבית: زرزور تريسترام (זרזור טריסטראם)

לשמיעת קולה של הטריסטרמית

הטריסטרמית, השייכת למשפחת הזרזירים נקראה בתחילה זרזיר ים המלח על פי מקום המצאה על ידי בודנהיימר. בהמשך הוחלט לקרוא לה על שמו של הכומר האנגלי - טריסטרם שבא לחקור את ארץ הקודש והיה הראשון שלכד את הטריסטרמית בשנת 1864 ליד מנזר מר סבא בנחל קדרון. מקור שמה באנגלית דומה, כך גם שמה בערבית. קודם לכן נקראה על ידי הנזירים שחרור כתום-כנפיים.

סימני זיהוי:

דומה בגדלה לשחרור: אורכה כ 25 ס"מ, משקלה 100-140 גר' ומוטת כנפיה 44-45 ס"מ. צבעו של הזכר שחור עם ברק כחול-סגול. אברות הכנף הפנימיות צבועות בחום-ערמוני ובולטות בזמן המעוף. המקור כפוף במקצת, הכנפיים קצרות והזנב ארוך. הנקבה דומה אך ראשה אפרפר. שירתן של הטריסטרמיות מסולסלת וערבה לאוזן.

חברתיות:

הטריסטרמית היא ציפור חברתית החיה בקבוצות קטנות המורכבות מבני משפחה, רוב ימות השנה. בחורף הקבוצות מתלהקות ללהקות גדולות המונות עד 300 פרטים. הן נוהגות ללון לינה מקובצת, במקום קבוע, במדרונות הקניונים. הלהקות מעופפות ומתמרנות באוויר בדומה לזרזיר המצוי. הן עשויות לעוף כ 10 ק"מ ויותר מאתרי האכילה שלהם אל אתרי הלינה. מחוץ לעונת הקינון משוטטים הפרטים למרחקים קצרים ממקום מושבם. בני הזוג שומרים על קשר כל השנה בתוך הקבוצה או הלהקה.

תפוצה בעולם:

תפוצת הסוג Onychogntus , אליו משתייכת הטריסטרמית, משתרעת על פני יבשת אפריקה. הטריסטרמית נפוצה כמין נפרד מעדן ותימן בדרום, דרך מערב חצי האי-ערב ומזרח סיני ועד יריחו שבצפון ים המלח.

תפוצתה בארץ:

הטריסטרמית יציבה בנגב עד צפון ים המלח. הקמת הישובים בערבה עזרו לה להרחיב את תחום תפוצתה וגידול אוכלוסייתה. בזמן השוטטות הן יכולות להתרחק מרחק רב וידוע אף על תצפיות נדירות מהרי הכרמל, חניתה וחוף השרון.

אזור מחיה:

גאיות ומדרונות חשופים, לאחרונה גם ליד מגורי אדם. דוגרת בנקיקי הרים צחיחים במיוחד בתוך קניונים ובשנים האחרונות בבניינים גבוהים בעיר ערד.

תזונה:

מזונה העיקרי – פירות בר כמו הימלוח, רכפתן, ערף המדבר, סלוודורה פרסית, אזדרכת ופיקוס. לא בוחלת בענבים ותמרים וע"י כך גורמת לנזקים. משלימה את מזונה בחרקים: זבובים, דבורניים ואף פולה קרציות מפרוות של חמורים, גמלים ויעלים. לא בוחלת ואף מתלהבת משאריות מזון של אדם.

קינון ודגירה:

הקשר בין בני הזוג נשמר כל השנה, גם בתוך הלהקה: בני הזוג אוכלים יחד, שותים יחד ומסדרים נוצות זה לזה. עונת הקינון מתחילה במרס ונמשכת עד סוף יוני, במהלכה הן מספיקות שני מחזורי דגירה באותו קן. הקן נבנה בנקיקי סלע, לרוב במערה. הקן בנוי מענפי אשל דקים ומרופד בעלים וחומרים רכים כמו נוצות, שערות ונייר. צורתו כצלחת עמוקה בקוטר של כ30 ס"מ. בתטולה לרוב 3-4 ביצים כחלחלות. הדגירה נמשכת כ16 ימים ע"י הנקבה לבדה. שני ההורים מטפלים בצאצאים במשך כ 28 – 30 יום בקן ועוד כ 10 ימים לאחר מכן.

פרטים מיוחדים:

הטריסטרמית היא המין היחיד בסוגה שלא חי באפריקה והצפין עד ים המלח. היא מסתגלת לבני האדם והנזירים במבצר מר סבא נהגו להאכיל אותן ואף חצבו עבורן חורי קינון.

בשנות השלושים נספרו כעשרים זוגות בעין גדי אך כיום יש מאות זוגות באזור והאכולוסייה פשטה לכיוון ערד וממשיכה להתפשט מערבה.

בשנות ה60 הן גרמו לנזקים כבדים לכרמי עין גדי ולכן ניצודו.לאחר שהכרם בעין גדי חוסל,בגלל אי כדאיות, הן החלו לגרום נזקים למטעי התמרים של עין גדי ולכרמי מצפה שלם.

מבחינה פיסיולוגית לטריסטרמית עמידות למשרעת טמפרטורות נרחבת –הן מותאמת הן לטמפרטורות נמוכות והן לגבוהות ולכן נפוצות באזורים המדבריים בעלי הטמפרטורות הקיצוניות כמו באזור ים המלח ועד פסגות סיני. המטבוליזם של הטריסטרמית נמוך מהצפוי לפי גודל גופה, ולכן יכולה להסתדר עם מעט מים.

אלבום תמונות הטריסטרמית

מקורות המידע ואתרים נוספים:

1. דולב,ע. פרבלוצקי א. (עורכים) 2002, הספר האדום של החולייתנים בישראל, הוצאת רשות הטבע והגנים והחברה להגנת הטבע.

2. היינצל ה. 1975, פיטר ריצ'רד, פרסלאו ג'ון, הציפורים, מגדיר שלם. הוצאת הקיבוץ המאוחד.

3. מויאל, ח.(2004) לקסיקון שמות החולייתנים בישראל . הוצאת טבע הדברים

4. ענבר, ר. 1977מדריך לציפורי ארץ ישראל , הוצאת אחיאסף.

5. פז ע. 1986, האנציקלופדיה החי והצומח של ארץ ישראל עופות - כרך 6, הוצאת משרד הביטחון.

6. . Hadoram, S. The Birds of Israel, 1996, Printed in Great Britain by Bath Press Colour Books, Bat

7. J. G. Williams and N. Arlott, AField Guide to the BIRDS of East Africa, Collins, St James's Place, London, 1980

8. זרזיר מצוי: http://www.yardbirds.org.il/daf/common_starling.htm

9. מידע ובולים של הטריסטרמית: http://my.ort.org.il/holon/birds/bo1.html

10. הטריסטרמית באתר ויקיפדיה

ליקט וערך - אורי גורפיין

תודות על הסיוע בליקוט ובעריכת החומר לשלומית ליפשיץ ולדורון להב

אתר המרכז לטיפוח ציפורי הבר בחצר הבית

http://www.yardbirds.org.il

28/02/2009