yardbirds logo

 

סנונית מערות

 

IMGP1744סנונית מערות בני שטרסונסקי (2).jpg

צילם: בני שטרסונסקי

 

Cecropis daurica * לשעבר Hirundo daurica

الخطاف أحمر العجز

 Red-rumped swallow

 

*הסוג  Cecropis שויך בעבר עם הסוג Hirondo אך מחקרים ב DNA הצביעו בצורה נמרצת על מינים נפרדים.

 

סנונית נזכרת במסכת שבת ע"ז ב' ....אימת סנונית על הנשר... הפרשנות -...נכנסת תחת כנפי הנשר ומעכבת אותו מפרישת כנפיו...

המין daurica קיבל את שמו מחבל דאוריה שבדרום-מזרח סיביר. שמה העברי נגזר ממנהגה לקנן במערות, שמה האנגלי נגזר מצבע העל שת האדמוני שלה.

הסוג: Cecropis    מונה 7 מינים ו- 17 תת מינים במשפחת הסנוניתיים -  Hirundinidae . בארץ נמצא תת המין Cecropis daurica rufula

 המין daurica מונה 10 תת מינים.

 

סימני זיהוי:

אורכה  16-17 ס"מ משקלה 15-20 גר'  מוטת כנפיה 24-32 ס"מ. דומה לסנונית רפתות** בצורתה ובגודלה, בכנפיה הכהות שצבען שחור מבריק ובנוצות הזנב החיצוניות הארוכות, אך נבדלת  מסנונית הרפתות, בצבע העל-שת הלבן ערמוני, צוואר בהיר ונעדר סינור שחור,לחייה ועורפה חיוורים ונוצות תת הזנב כהות. קולה דומה לזה של סנונית הרפתות אך היא פחות קולנית ממנה.

סרטון המראה ומשמיע סנונית מערות

http://www.youtube.com/watch?v=hsAIHVUeW7s&NR=1

 

תעופתה מגושמת מעט מזו של סנונית הרפתות ומאופיינת במעבר בין חתירה לרחיפה ולגלישה וחוזר חלילה. כמו כן היא נוהגת לשתות בעמידה, בשונה מסנונית הרפתות שלוגמת מים תוך כדי מעוף.

 

חברתיות:

סנוניות המערות נוהגות להתלהק בזמן הנדידה. בתקופת הדגירה הלהקה מתפזרת ולרוב הזוגות בונים את הקן במרחקים גדולים זה מזה. במידה והקינים קרובים מתנהגות הסנוניות בתוקפנות.

 

תפוצה בעולם:

תפוצתה משתרעת בעיקר בדרומה של אסיה - מטורקיה דרך ישראל ועד לפיליפינים וכן בדרום אירופה מחצי האי האיברי עד לבלקן ןבאפריקה מדרום הסהרה עד לקו המשווה.

 

מקום חיות:

מקום חיותה המקורי הוא אזורים הררים, בהם יש סלעים, נקיקים ומערות, אך כיום היא מצויה גם בעמקים ואז היא מקננת בבתים.

 

שהות ותפוצה בארץ:

בישראל סנונית המערות היא חולפת שכיחה בעונות הנדידה ברוב חלקי הארץ, מבקרת חורף נדירה במרכז ובדרום הארץ ומקייצת שכיחה למדי המגיעה באפריל ועוזבת באוקטובר וחורפת באפריקה הטרופית. סנונית המערות היא דוגרת קיץ שכיחה למדי במרכז וצפון הארץ.

 

תזונה:

מזונה העיקרי הוא חרקים, בעיקר הקטנים שבהם, הכוללים זבובים, כנימות, וחרקים מעופפים אחרים. ליקוט המזון נעשה ברובו ע"י מרדף אווירי, לרוב לבד, לעיתים בזוגות או בקבוצות קטנות. הליקוט נעשה מעל צמחיה או בגובה ע"י מעוף איטי או בגלישה.  לעיתים משחרת לטרף ליד מגורי אדם.

 

קינון ודגירה:

בישראל מקננת בעיקר בחודשים אפריל – יולי.  לעיתים מקננת בשני מחזורים ואז הקנון מתמשך עד אוקטובר. הקינים נבנים במרחקים של עשרות ומאות מטרים זה מזה, תלויים על מדף הסלע בתוך מערה, במבנים נטושים וגם במגורי אדם.

בשונה מהבניה של סנונית הרפתות המשתמשות גם בקש, נבנה קן סנונית המערות מבוץ ורוק בלבד. משקל קן מוגמר עשוי להגיע לקילוגרם, צורתו כצורת אגרטל כדורי שקוטרו כ-20 ס"מ ואורכו עם פרוזדור הכניסה כ-25 ס"מ.  הקן נבנה ע"י שני בני הזוג. משך הבניה ארוך ויכול להגיע לחודש ימים.

מצגת העוקבת אחרי תהליך הבניה של קן סנונית מערות ראו בקישור

http://www.youtube.com/watch?v=LE4YxQLxczk

 

סרטון המראה בניה על ידי הסנוניות

http://www.youtube.com/watch?v=IDxWYNqAZRw

 

את הקן מרפדים בני הזוג בנוצות. הנקבה מטילה בין 3 – 5 ביצים לבנות. הדגירה נמשכת כ-14 יום ונעשית ע"י שני בני הזוג ושניהם מטפלים בגוזלים. הטיפול בגוזלים נמשך כשלושה שבועות. המחזור הראשון פורח ביולי ואז, לעיתים, מתחיל מחזור דגירה נוסף המסתיים באוקטובר. לעיתים חוזרים בני הזוג לדגור באזור שקיננו בו בשנה שחלפה ואף באותו הקן.

 

פרטים מיוחדים:

תוחלת החיים- תועד מקרה של  8 שנים.

לעיתים חומס דרור הבית את הקן. הוא משליך את ביצי הסנונית ומטיל בקן את ביציו.

**מידע על סנונית הרפתות:

http://www.yardbirds.org.il/daf/hirundo-rustica.htm

 

לאלבום תמונות סנונית המערות

 

מקורות מידע ואתרים נוספים:

1. היינצל, ה. פיטר, ר. פרסלאו, ג'. (1975) הציפורים, מגדיר שלם. הוצאת הקיבוץ המאוחד.

2. חיים מויאל,2004 לקסיקון שמות החולייתנים בישראל, הוצאת לאור

3. מולארני, ק. סוונסון,ל., גרנט,פ., וצטרסטרום,ד. 2003,הציפורים, המדריך השלם לציפורי אירופה וישראל. הוצאת מפה והקיבוץ המאוחד .

4. ענבר, ר. (1977) מדריך לציפורי ארץ ישראל, הוצאת אחיאסף.

5. פז, ע. (1986) האנציקלופדיה החי והצומח של א"י, כרך 6 הוצ' משרד הביטחון והחברה להגנת הטבע.

 

1. Cramp, S. and Simmons, k.E.L. Handbook of Birds of Europe, the Middle-East and North Africa. Vol. 1-5, 1977-8, Oxford University Press.

2. Hadoram, S. The Birds of Israel, 1996, Printed in Great Britain by Bath Press Colour Books, Bat

3. Handbook of the Birds of the World, Vol 9    , Lynx Edicions 2005, Barcelona

4. http://israelibirdsstamps.yardbirds.org.il/aw8.html

 

 

ליקט וערך - אורי גורפיין 

תודות על הסיוע בליקוט החומר ועריכתו, לשלומית ליפשיץ ולדורון להב

www.yardbirds.org.il

 

לאתר המרכז לטיפוח ציפורי הבר בחצר הבית

http://www.yardbirds.org.il

‏12/08/2011