תיעוד מצולם של גוזלי קוקייה מצויצת בקן של עורב אפור

התמונות צולמו ע"י יורם שפירר בחודשים מרץ- אפריל 2005

הקן ממוקם בגובה 6 מטר על עץ שקמה ליד קיבוץ גברעם (צומת יד מרדכי).

שתי ביצי קוקייה (הבהירות יותר) ו-4 ביצים של עורב. 16/3/05

שני גוזלי הקוקייה בני יום 24/3/05 בקעו אחרי 13 ימי הדגרה

ויום למחרת. (קוקיות) 25/3/05

עוד יום עבר, הקוקיות כעת בנות 5 ימים, פקחו עיניים, רואים צמיחת נוצות. 28/3/05

היום, בדיוק בזמן (19 ימים לעורב לעומת 13 ימי הדגרה לקוקייה) 29/3/05

בקע גוזל העורב הראשון, ביצה נוספת החלה לבקוע, הגוזל יצא במשך הלילה.

גוזלי הקוקייה כבר בני שמונה ימים. 31/3/05

גוזל עורב אחד מהשניים שבקעו לפני יומיים מת והוצא מהקן. שתי הביצים הנותרות כבר לא יבקעו.

גוזלי קוקייה בני 12 יום, גוזל העורב בן 6 ימים 4/4/05

גוזלי הקוקייה בני 14 יום, גוזל העורב בן 8 ימים 6/4/05

בעוד שבוע הם כבר יפרחו מהקן, גוזל העורב נראה במצב טוב מאוד כרגע, המבחן יהיה בשבוע הקרוב כשגוזלי הקוקייה יצאו אל מחוץ לקן ואז אסור להורים לשכוח את "התינוק שנשאר בבית".

פרחון קוקייה ראשון כבר עף לו 2/4/05

העורבים ממשיכים לטפל בו גם בשלב הזה.

12/4/05

15/4/05

פרחון הקוקייה ליד ההורה המאמץ (עורב אפור). הבוגרים כבר עזבו את ארצנו במהלך יוני והפרטים שאנו רואים עכשיו הם צעירים. ברובם עדיין מקבלים אוכל מהעורבים, הם מתקבצים לקבוצות של בין שני צעירים לשישה נצמדים לזוג עורבים ומשגעים אותם בצרחות עד שאלו מביאים להם אוכל. במהלך יולי הם ייעלמו לנו בדרך לארצות המוצא של הוריהם הביולוגים באפריקה ומשם יחזרו אלנו כבוגרים בחודש פברואר הבא, אז הם יחשבו בעיני העורבים כאויב שיש לגרשו.

איזה עולם מעניין

בתמונה - גוזל עורב שנשאר בקן והתפתח יפה ביחד עם שני גוזלי הקוקייה.

24/3/05

קוקייה מצויצת, נקבה 18/3/05

18/3/05 קוקייה מצויצת, זכר

רקע נוסף, הכולל תאור התנהגות הקוקייה ותיאוריות שונות להתפתחות הטפילות

הקוקייה היא אחד מחמישה מיני עופות טפילים המוכרים בעולם. בארץ ישנם שני סוגי קוקיות, האירופאית שדומה במעופה לבז עצים, מטילה את ביצתה בקינים של קניות וסופיות, וגוזלה הוא זה שזורק את ביצי הפונדקאי מהקן.

הקוקייה המצויצת (המצולמת כאן) מגיעה לארץ בסוף ינואר, מטילה בקיני העורב האפור החל מסוף פברואר עד יוני, וחוזרת לאפריקה ביולי אוגוסט.

הקוקייה המצויצת מטילה (מטפילה) בקיני העורב האפור בד"כ ביצה אחת עד שתים (מצאתי בעבר קיני עורב בהם היו 5 ביצים), משך ההדגרה של ביצי הקוקייה כ 13 ימים ושל העורב כ 19 ימים, לכן כמעט תמיד לגוזל הקוקייה יהיה יתרון בקבלת האוכל מה"הורים" מכיוון שהוא בוקע קודם, ובנוסף התפתחותו בקן מהירה ביותר.
כך בתנאים של מחסור במזון שורד גוזל הקוקייה, ובתנאים נאותים יגדלו גוזלי העורב והקוקייה זה לצד זה כאחים לכל דבר. לא ידוע בישראל על מקרים של דחית ביצי הקוקייה ע"י העורבים אך יש עדויות על מקרים בהם קוקייה סילקה ביצת עורב בזמן שהטילה את ביצתה (כדי שמספר הביצים בקן לא יגדל). למרות שניתן לראות עורבים מגרשים קוקיות בוגרות מהטריטוריה שלהם הם ימשיכו ויגוננו על הקוקייה הצעיר שגדל בקינם עד שיעזוב את הארץ בסוף הקיץ.

חיזור

הקוקייה המצויצת תימצא באזור הקינון של העורבים, היא תלמד טוב את השטח- וזאת בכדי שתוכל להטיל את ביצתה בזמן המתאים בקן העורב. הקוקיות חיות בתקופה זו בזוגות או כקבוצות קטנות של עד שמונה פרטים, המחולקים לארבעה זוגות באזור הקינון של העורבים. ישנן עדויות לכך שבעצם אין מערכת יחסים של זוגיות בין הקוקיות ואפילו לא בעונת הרבייה- אני צפיתי השנה בנקבה אחת שבמשך פרק זמן של פחות משעה החליפה שני בני זוג לצורך הזדווגות. טקס ההזדווגות של הקוקייה המצויצת מלווה בהשמעת קולות רמים של שני בני הזוג. בשלב מסוים הזכר ירד לקרקע ויחפש זחל בשביל הנקבה, הנקבה שממתינה על ענף בשקט תתחיל לקרא לזכר בקול חלש כמו מבקשת אוכל, הזכר לאחר שתפס זחל יעוף אל הנקבה ויגיש לה את הזחל תוך כדי ההזדווגות.

הטלה

הקוקייה מטילה בזמן קצר ביותר (מספר שניות), זאת כדי לא להתגלות ע"י הפונדקאי. לעיתים הזכר מסב את תשומת ליבו של הפונדקאי, וכשזה יוצא מהקן נגשת הנקבה ומטילה את ביצתה משפת הקן פנימה. הביצה בנפילתה יכולה לגרום לשבר באחת מביצי העורב, מכיוון שקליפתה עבה יותר, וכך נוצר יתרון בקן לביצת הקוקייה. בנוסף, מדי פעם בזמן ההטלה הקוקייה מסלקת אחת מביצי העורב מהקן, על מנת שלא ירגיש בשינוי במספר הביצים.

על הטפילות

בניסויים ותצפיות שערכתי בשש עשרה השנים האחרונות לא נמצא ולא גם מקרה אחד של דחיית ביצת קוקייה ע"י העורב האפור (הניסויים כללו העברת ביצי קוקייה מקן עורב אחד לאחר והכנסת ביצי דמה לקיני עורבים אפורים(. אחד ממוקדי המחקר בקו-אבולוציה שבין הטפיל לפונדקאי, הינה אפשרות הזיהוי ודחיית ביצי הטפיל ע"י הפונדקאי, ומנגד- פיתוח חקיינות של ביצי הפונדקאי על ידי הטפיל. ניתן לדמות את מערכת היחסים בין הטפיל לפונדקאי כ"מרוץ חימוש"- על כל נשק שיפתח צד א יפתח צד בנשק נגדי כהגנה.
אבחנה ופגיעה בביצת הטפיל תיתן יתרון לפונדקאי, אך תפעיל סלקציה שתביא ליותר דמיון מצד ביצי הטפיל. מכאן , כשהפונדקאי מבחין ודוחה ביצים בעלות דרגת השוני הגבוהה, הוא עושה סלקציה להשארת הביצים הדומות יותר. וכך, עם התפתחות יכולת ההבחנה שלו, הוא גורם לשיפור החקיינות של הטפיל. מנגד, שעור טפילות גבוה והיסטוריה ארוכה של טפילות, מגדילים את הסיכוי של פיתוח אבחנה ודחייה של ביצי הטפיל.
אין הסבר מדוע ממשיך העורב לטפל בגוזל הקוקייה לאחר שזה גדל ופרח מהקן, תוך כדי כך שבמקרים רבים, הוא זונח גוזליו שלו בזמן בו הם עדיין בקן עקב התפתחותם האיטית יותר.
בשלב זה ,אין כמעט חשש לטעות בזיהוי וגם לא לטריפת הקן ע"י הקוקייה, ובכל זאת, המציאות היא כזו שהעורב ממשיך לטפל בפרחון הקוקייה גם מספר שבועות לאחר שזה פרח מהקן ובאותו הזמן הוא יגרש קוקיות בוגרות שיתקרבו לגוזל הקוקייה המתבגר.
שאלה נוספת שאין לה תשובה היא, כיצד יתפתח מין ש"החתמה" לא קיימת אצלו, או בעצם- כיצד יודעת הקוקייה שהיא קוקייה? פרחון הקוקייה ייטוש בשלב מסוים את הוריו המאמצים, יצטרף לקוקיות הבוגרות, ישנה את תזונתו וינדוד בחזרה לארץ המוצא של הוריו הביולוגים.

הסיבות שהביאו לחיי טפילות מבחינה אבולוציונית

* מחסור במקומות קינון- דבר שהביא לשותפות בתוך המין בגידול הצאצאים, ותופעה זו התפתחה לטפילות.

* בעיה בהשגת מזון- ואז, פתרון של מסירת הגוזל לטיפולו של האחר יכולה להיות פתרון מוצלח.
* כאשר מזון הבוגר רעיל לגוזל, גם אז טיפול הגוזל ע"י עוף אחר הוא פתרון טוב, עד שהגוזל התבגר. (הקוקייה הבוגרת אוכלת זחלים רעילים ויתכן כי אותה רעילות משפיעה על הגוזלים הצעירים).

סיבה נוספת היא שעל ידי פיזור הביצים במספר קינים של אחרים, הטפיל לא "שם את כל ביציו בסל אחד",ובכך פיזר את הסכנות. מה גם, שעל ידי כך הוא מגדיל את כמות צאצאיו לעונת רבייה, כי הוא יכול להטיל יותר ביצים מאשר היה יכול אילו היה צריך הוא לטפל בהם. קוקייה יכולה להטיל עד כ 30 ביצים בעונת קינון אחת בעוד שהעורב- הפונדקאי של הקוקייה בארץ- מטיל 4-5 ביצים בעונה, וכולן בסל (קן) אחד. הקוקייה מטילה בד"כ ביצה אחת בכל קן אך ישנם מקרים בהן היא תטיל יותר.

ההתאמות לחיי הטפילות הן רבות, ומה שעומד מאחריהן הוא השגת יתרון לטפיל.

- בשלב הביצה ההתאמות הן: צבע, דגם כתמים וגודל, שמותאמים ככל הניתן לביצת הפונדקאי .

- בשלב הגוזל ההתאמות הן: זריקת גוזל או ביצה נוספים מהקן (בקוקייה האירופאית), חיקוי קריאת הגוזל וחיקוי דגם הלוע.

- התאמה נוספת היא גדילה מהירה של הגוזל. גוזל הקוקייה המצויצת מסוגל לעוף בגיל של פחות משלושה שבועות בעוד שגוזל העורב יפרח מהקן בגיל של יותר מחודש.

- זמן הדגרה קצר על הביצה ובקיעה מוקדמת מקנה גם הוא יתרון בהשגת המזון בימים הראשונים, דבר שהוא קריטי להמשך ההתפתחות.

- קליפת ביצה עבה היא יתרון נוסף שכן כך הביצה עמידה יותר בפני שבירה.

תמונות וטקסט: יורם שפירר

עוד תמונות של יורם שפירר באתר :

http://www.pbase.com/shpirery/cuckoo

23/03/2007