זרזיר מצוי

לאוסף תמונות זרזירים

צילום: איתן קאופמן

שם אנגלי: Starling

שם לטיני: Sturnus vulgaris

שם ערבי: ﺰﺮﺯﻮ ﺭ זרזור

מקור השם – זרזיר : מופיע בתנ"ך פעם אחת בלבד, בספר משלי ל' לא. " זרזיר מתנים או תיש... במובן של בעל מותנים והוא זריז ומהיר מאוד". (הזרזיר נחשב למהיר בציפורי אירופה מהירותו מגעת עד ל80 קמ"ש)

בלשון חכמינו הוא מין עוף המופיע מספר פעמים: ... לא לחינם הלך זרזיר אצל עורב אלא מפני שהוא מינו... (בבלי, בבא קמא צ"ב, ב') , (חולין ס"ה א') כאן הכוונה לא בן אותו מין למרות הקרבה הזואולוגית אלא נוהג להסתופף לידו ולכן הוא עוף טמא למאכל כעורב.

פעם נוספת ...אין שני זרזירים ישנים על דף אחד...(בראשית רבה ע"ה ד')

על משפחת הזרזירים: משפחת הזרזיריים- Saturnidae – זו קבוצה של ציפורי שיר הקרובה לעורבים. לרוב בני המשפחה ברק מתכתי לנוצות. הזוויגים דומים בצבעיהם אך הזכר לעיתים גדול מעט מהנקבה. המשפחה מונה 24 סוגים וכ100 מינים. בארץ נמצאים 3 מינים: זרזיר מצוי,זרזיר ארבה והטריסטרמית. לאחרונה נוספו ארבעה מיני זרזירים פליטי תרבות והם מאינה מצויה, זרזיר שחור-קולר, זרזיר בורמזי וזרזיר הדור. יש חשש כי הסתגלנות של המאינה לסביבתה החדשה עלולה לאיים ולדחוק ציפורים מקומיות. ( על כך ראו בכתבה על ציפורים פולשות, במקורות המידע)

זרזיר מצוי – סימני זיהוי : הזרזיר המצוי מונה 11 תת מינים. בארץ נצפים 5 תת מינים הנבדלים זה מזה בצבע סוככות הזנב, סוככות האוזן וצבע העורף.תת המין הנפוץ ביותר בארץ הוא S. v. pupuracens

שני תת המינים S. v. tauricus ו S.v. vulgaris שכיחים, שני האחרוניםS. v. caucasicus ו S. v.poltratskyi שכיחים פחות. גודלו בינוני, אורך גופו כ 20-23 ס"מ, מוטת כנפיו 38-42 ס"מ ומשקלו עד 100 גר'. צבעו שחור מתכתי מנוקד בלבן בחורף. במהלך החורף נשחקים קצות הנוצות המנוקדים כך שלקראת האביב עוטים הזרזירים לובש שחור אחיד, המבהיק בברק ירוק-סגול ארגמני. הגב של הצעירים נוטה לחום. המקור ארוך וישר, שחור בחורף ומצהיב באביב. הזוויגים דומים אך הזכר גדול יותר. הזרזירים הם שוכני עצים אך ניתן לראותם רצים על הארץ.

חברותיות: בישראל מצוי הזרזיר בלהקות.

התנהגות: רעשניים במעופם ובמנוחה ונוהגים להתלהק לקראת השינה. בדרכם למקום הלינה הם מבצעים תרגילי אירובאטיקה מרהיבים שתפקידם לא ברור. יש הסוברים שהתופעה נועדה ליצור משבי רוח כדי לבלבל ולהרחיק את הטורפים בעיקר בז נודד הנוהג לארוב לזרזירים ליד אתרי הלינה. (עוד בנושא תרגילי המעוף המרהיבים - ראו בכתבה על לינה מקובצת במקורות המידע ). תרגילי המעוף האלה נמשכים כ 5 – 10 דקות ממש על סף החשיכה ובסיומם צונחים הזרזירים אל אתר הלינה שבדרך כלל הוא עץ צפוף עלווה. כמו הנחליאלים – נוטים הזרזירים למקם את אתרי הלינה שלהם בעצים שמצויים במרכזה של העיר ממש, מעל רחובות סואנים. על הארץ הזרזירים הולכים ולא מנתרים.

סרטון המראה התכנסות ללינת לילה של זרזירים ובו רואים תרגילי מעוף מדהימים: http://www.fazed.org/video/?id=336

ריקוד זרזירים בשמי תל אביב

צילום: זאב שחף

זרזירים מתכנסים לקראת לינת לילה

צילום: זאב שחף

תפוצה בעולם: התפוצה המקורית אירנו-טורנית ואירו-סיבירית מהרי אלטאי דרך מרכז וקדמת אסיה ומשתרעת על מרבית אירופה. יובא גם לאמריקה ולאוסטרליה.

עונתיות ושכיחות: נודד בסתיו לדרום אירופה, אפריקה והמזרח התיכון וכן לסעודיה לאירן וחלקים בהודו. בארץ – כל חמשת תת המינים מבקרי חורף בכל חלקי הארץ. ונצפים ביותר בין סוף אוקטובר לראשית מרס.

משך חיים: תוחלת החים הממוצעת היא של כ 1.5 שנים. זרזירים רבים נטרפים על ידי תנשמות.

מקום חיות: משולי הקוטב דרך ערבות עם אקלים ממוזג ועד אקלים ים תיכוני בעיקר בשפלות, רמות נמוכות ובהרים עד לגובה של 800 מ' המכוסים בחורשים פתוחים, שולי יערות נשירים וכן באזורים סלעיים לאורך חופים, מטעים וכרי מרעה ואף במרכזי ערים. מצוי עד רום של 1000 מטר מעל פני הים.

תזונה: הזרזיר הוא אוכל כל. מיני הזרזירים שעיקר מזונם חרקים מקורם ישר והניזונים בעיקר מפירות מקורם מאונקל. מזונם באירופה בקיץ מתבסס על חרקים ולכן תועלתם מרובה והאיכרים נוהגים לבנות להם ארגזי קינון בגנים. בארץ הם חורפים ומלקטים מהקרקע זרעים, נבטים וברפתות והדירים מזון הניתן לבהמות ובכך גורמים לנזק רב. אך מאחר והזרזירים אוכלים מזיקי חקלאות כמו חלזונות יבשה, חיפושיות, חידקניות ויקרוניות - נזקם מתקזז.

קינון ודגירה: בארץ הזרזיר מבקר חורף ואינו מקנן. בארצות בהן הוא מקנן הוא דוגר במגוון רב של חורים ומחילות בין טבעיות או מלאכותיות כמו חורי נקרים קיני כוכיות, מחילות ארנבונים ואף בבניינים וגשרים ושאר מעשי אדם. קן הזרזיר – (כמו של כל בני המשפחה ) מבנה מרושל, דמוי סלסילה הבנוי בחורי עצים ובנקיקי סלעים, כמו גם בתיבות קינון ובמבנים מלאכותיים. צבע הביצים מבהיק וצבען תכול טורקיז. הגוזלים עוטי פלומה. חלוקת התפקידים בין המינים שוויונית – שני בני הזוג בונים, דוגרים ומאכילים את הגוזלים בחרקים ובפירות.

פרטים מיוחדים : הזרזיר נחשב מבין הציפורים המהירות ביותר – מהירותו מגעת לכדי 74 קמ"ש! במעופו הוא חותר במהירות בכנפיו ולאחר מכן גולש בכנפיים פרושות ואז מראה צלליתו כמשולש.

הזרזיר משלב בשירתו חיקויים של ציפורים אחרות וקולות שונים מהסביבה שלו (חריקת דלת, קרקור תרנגולת וכד' ) זרזירים בשביה אף לומדים לבטא מילים.

שייקספיר בהצגה שלו 'הנרי הרביעי' התייחס לכושר החיקוי של הזרזיר

The king forbade my tongue to speak of Mortimer. But I will find him when he is asleep, and in his ear I'll holler 'Mortimer!' Nay I'll have a starling shall be taught to speak nothing but Mortimer, and give it to him to keep his anger still in motion.

בתרגום חופשי:

המלך אסר על לשוני להגיד מורטימר. אבל אמצא אותו כשיישן ואלחש באזנו מורטימר, או אמצא זרזיר ואלמדו להגיד אך מורטימר ואתן לו אותו למשמרת - שכך שכעסו לא ישכח.

לפני כ 20 שנה מנתה אוכלוסיית הזרזירים החורפים בישראל כ 15 מיליון פרטים והם הסבו נזק רב לחקלאות. כיום ירד מספרים מאד וההסבר לכך לא ידוע. יש סברה שזה קשור לאסון צ'רנוביל שארע בשנת 1986. תופעה של התמעטות זרזירים נפוצה גם בצפון אירופה, כנראה בגלל שינויים באופי החקלאות שהפכה אינטנסיבית יותר. במדינות מסוימות כגון אנגליה התמעטו הזרזירים כל כך עד שהוכרזו כ 'מין אדום' כלומר בסכנת הכחדה. נמצאה ירידה משמעותית במספר הזרזירים גם בשבדיה, ברוסיה ובמדינות הבלטיות. לפי נתוני טיבוע מקור רוב הזרזירים בארץ הם מהחלק האירופי של ברית המועצות. יתכן והירידה במספרם בארץ נובעת מכך שבארצות אלה ירד מספר הזרזירים.

זרזירים מתארגנים ללינת לילה

צילום: יותם לנרד

שני זרזירים על דף

שיר נחמד עפ"י מסכת בראשית רבא - מאת דורית גפן

שני זרזירים על דף סרבו לפרוש כנף

ובמקום שיעסוק כל אחד בענייניו

מצאו להם דבר לריב עליו.

מהבוקר עד הערב לא פסקו להתנצח

אך מפאת חוסר עניין לציבור

לא נרחיב פה את הדיבור.

בסופו של יום אחד פרש כנף

ומצא לו קן על עץ שכן.

נרגעו הרוחות וחזרה השפיות.

מאז כל אחד בענייניו עוסק,

אין בא ואין יוצא הרי כך הפתגם נולד

"אין שני זרזירים ישנים על דף אחד"!

לאוסף תמונות זרזירים

מקורות מידע ואתרים נוספים:

1. היינצל הרמן, פיטר ריצ'רד, פרסלאו ג'ון, הציפורים, מגדיר שלם.1957 הוצאת הקיבוץ המאוחד.

2. סוואנסון,ל. גרנט,פ. מולארני,ק. וצסטרום,ד. עורך מדעי בעברית ארבל,א, 2003, הציפורים, המדריך השלם לציפורי אירופה וישראל, הוצאת מפה והקבוץ המאוחד.

3. ענבר, ר. מדריך לציפורי ארץ ישראל,7791, הוצאת אחיאסף.

4. פז עוזי, עופות - כרך 6 "החי והצומח של ארץ ישראל"6891, , הוצ' החברה להגנת הטבע ומשרד הביטחון.

5. מויאל, חיים.( 2004 ), לקסיקון שמות החולייתנים בישראל. הוצ' טבע הדברים.

6. פלקיס יהודה, הצומח והחי במשנה, תשנ"ג.

7. קוסובסקי, אוצר לשון התלמוד, תשי"ד.

8. Cramp, S. and Simmons, k.E.L. Handbook of Birds of Europe, the Middle-East and North Africa. Vol. 1-5, 1977-8, Oxford University Press.

9. Hadoram, S. The Birds of Israel, 1996, Printed in Great Britain by Bath Press Colour Books, Bat

10. http://en.wikipedia.org/wiki/European_Starling

11. כתבה על מינים פולשים http://www.yardbirds.org.il/invasive/invasive-species.htm

12.כתבה על לינה מקובצת http://www.yardbirds.org.il/daf/roosting/roosting%20site.htm

13. דף מידע על הזרזיר: http://www.jbo.org.il/Birds%20ofthe%20month/starling%20jan05.htm

14. מידע ובולים של הזרזיר: http://my.ort.org.il/holon/birds/bo2.html

15. כתבה במעריב: http://www.nrg.co.il/online/35/ART1/049/286.html

16. כתבה וסרטון ב YNET על ריקוד הזרזירים: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3495616,00.html

ליקטו וערכו אורי גורפיין ושלומית ליפשיץ

תודות על הסיוע בעריכת החומר לדורון להב

לאתר המרכז לטיפוח ציפורי הבר בחצר הבית

http://www.yardbirds.org.il/

18/01/2008