תחביב הצפרות

למה צפרות?

ציפורים עוררו את תשומת לב האדם מאז ימי קדם. חיבתו של האדם לציפורים מיוחסת לצבעיהן היפים, לשירתן הערבה ולכושר מעופן הקליל והחופשי – מעוף המעורר את הדמיון ומעלה שאיפות כמוסות. לא בכדי 'דרור' הוא שם נרדף לחופש ולחירות בנוסף להיותו שם של ציפור ו'ציפור נפש' הוא ביטוי הוא לדבר היקר מכל. החיבה לציפורים חרגה זה מכבר מגידולן בכלוב אל מקומות חיותן, והיא מתמקדת יותר ויותר בהכרת אורחות חייהן בטבע.

מתי התחיל?

תחביב הצפּרות (אורניתולוגיה) החל במאה ה 19 באנגליה שנשארה עד היום המובילה בתחום. תחביב זה התפשט גם לארצות אחרות במערב אירופה, בעיקר להולנד, שוודיה, לגרמניה, שוויץ וכן לארצות הברית. התהליך קבל תאוצה במאה ה 20 בארצות רבות נוספות.

איך התחיל בארץ?

בארץ החלה הפעילות האורניתולוגית בשנת 1931 והיא קשורה לשמו של יהושע מרגולין מיסד המכון הביולוגי פדגוגי בתל אביב (שלימים צמחה ממנו אוניברסיטת תל אביב). הנתונים הראשונים על אוכלוסיית הציפורים בארץ התקבלו מתצפיות של חוג צפרים שהוקם בירושלים מקרב הפקידות הבריטית בראשותו של Hardy . לאחר הקמת רשות הטבע הגנים בשנת 1964 התחילו להיאסף נתונים כמותיים על העופות בארץ. מהתחלת פעילות שמירת הטבע בארץ בתחילת שנות החמישים היה נושא הצפרות מרכיב משמעותי בפעילויות הכרת ושמירת הטבע, שכן אמוץ זהבי, שיסד את החברה להגנת הטבע בהשראת פרופסור היינריך מנלדסון יחד עם עזריה אלון, היה מגיל צער מאד ועדיין – עד היום, יבדל לחיים ארוכים, אורניתולוג נלהב וחוקר ציפורים. חוגי צפרות היו חלק בלתי נפרד מהפעילות של החברה להגנת הטבע במשך שנים רבות ויצרו גוף גדול של צפרים חובבים בקרב הציבור בישראל. זכורים לטוב חוגי הצפרות של שלום זוארץ ושל יוסי לב-ארי. נושא הצפרות בארץ קבל תנופה בשנות השבעים כתוצאה מכך שקם בארץ דור של צפרים צעירים, ידענים נמרצים ונלהבים, שרבים מהם נשארו עד היום מובילים בתחום, יחד עם הדורות שקמו אחריהם. מרכז הדורסים שהוקם אז על ידי יוסי לשם שהפך בהמשך למרכז הצפרות של החברה להגנת הטבע חינך צפרים צעירים רבים ומוביל פעולות רבות בתחום. הדגם שיצרו אמוץ זהבי ויוסי לשם – של הצפר החוקר -המחנך הוא הדגם שלפיו פועלים רוב מרכזי הצפרות בישראל.

פרופ' אמוץ זהבי מדריך פעילות צפרות בחצבה

צילום: שלומית ליפשיץ

איך לומדים את הנושא?

הצפרים בארץ ובעולם נעזרים רבות בספרים ובאמצעי התקשורת ללמידה ולהעברת מידע.

אלפי אתרי אינטרנט עוסקים בציפורים ובכל הקשור בהן, יוצאים לאור יותר מ 300 עיתונים מקצועיים ובהם מתפרסמים עשרות אלפי מאמרים בשנה שעוסקים בעופות, כמו גם עשרות ספרים שמודפסים מידי שנה. גם בישראל יצאו מספר ספרים מועילים בתחום – מספר מגדירים ובעיקר הכרך השישי של האנציקלופדיה 'החי והצומח בארץ ישראל' שנכתב ונערך על ידי ד"ר עוזי פז, וממנה לקוח רוב המידע שהתפרסם במדור 'ציפור החודש'.

בארץ "ניפגשים" צפרים רבים ב'פורום הצפרות' של פורטל "תפוז" המצוי בכתובת:

http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=1002

ובפורום המרכז לטיפוח ציפורי הבר בחצר הבית בכתובת:

http://www.blabla4u.com/sites/blabla4u/Forums.asp?ForumID=15836

כמו כן ישנה רשת אי מייל למנויים הנקראת איסרבירדנט Israbirdnet שבה מפיצים הצפרים מידע באנגלית על תצפיות מיוחדות ומידע רלוונטי לצפרים. מידע זה מועתק ומתורגם לעברית בהתנדבות, מזה מספר שנים, על ידי הצפרית הותיקה סורל ריטר כך, שגם שמי שלא מנוי על רשת האי מיל יכול להיכנס ולקרוא עדכונים המצויים בעברית בכתובת

http://www.birds.org.il/show_item.asp?itemId=2699&levelId=458&template=190

ובאנגלית בכתובת

http://www.birds.org.il/show_item.asp?itemId=2680&levelId=1331

צורת תקשורת נוספת שבאמצעותה מידעים הצפרים זה את זה על תצפיות בציפורים מיוחדות היא באמצעות רשת קשר של מסרונים בטלפון הסלולארי שעליה מנויה רשימה צפרים מומחים.

כמה צפרים יש בעולם?

מיליוני צפרים פעילים היום בעולם. המספרים המשוערים נעים בין כשלושה מיליון ועד עשרות מיליונים. אחת ההערכות, שיתכן והיא מופרזת, גורסת שבארה"ב לבדה יש כיום כ 46 מליון צפרים המהווים שישית מהאוכלוסייה! באנגליה מדובר על מעל למיליון איש המהווים כ שני אחוז מהאוכלוסייה!

האם תורמים הצפרים למדע?

תרומת חובבי הציפורים לחקר המדעי של הציפורים גדולה מאד ודומה שאין תחום מדעי נוסף שבו תרומת החובבים לקידומו היא כה רבה.

תרומת הצפרים- נעשית הן במישור היומיומי- דיווחים על תצפיות בציפורים המתווספים למאגרי ידע, השתתפות בהתנדבות במחקרים כגון טבוע ציפורים ומעקבים והן בהשתתפות בסקרי ציפורים. בארץ נעשים סקרים על ידי רשות הטבע והגנים- כגון ספירת דיות, ספירת קורמורנים, וספירת עופות מים שנתית, לדוגמה לחצו כאן

כמו כן משתתפים צפרים מכל הארץ בספירת הציפורים בחצרות בניהול 'המרכז לטיפוח ציפורי הבר בחצר הבית'. ספירה זו מבוססת לחלוטין על צפרים חובבים. מידע בכתובת:

http://www.yardbirds.org.il/calendar/birdwatch_2007/counting_week_2007.htm

האם לתחביב הצפרות יש משמעות כלכלית?

לתחביב הצפרות היבטים שונים – ביניהם הצבת מתקנים למשיכת ציפורים לגינה, תצפית בציפורים בחצר ובקרבת הבית, השתתפות בחוגי צפרים ובקבוצות שעוסקות בטיבוע ציפורים – ועד תיירות ציפורים בכל רחבי העולם. תחום תיירות הציפורים תופס נתח משמעותי בשוק הכלכלי בעיקר – סיורים לארצות אקזוטיות וסיורים לשמורות טבע בהן ניתן לצפות בציפורים לדוגמה אגמון החולה בצפון הארץ. שוק מתקני ההאכלה והקינון לציפורים הוא שוק משמעותי במדינות רבות באירופה ובארה"ב ושוק האמצעים האופטיים בעיקר - משקפות וטלסקופים אף הוא מגלגל כסף רב.

יריד הצפרות ב רוטלנד ווטרס Rutland Waters Birdfair המתקיים מידי שנה באזור לסטר שבאנגליה ממחיש את העוצמה הכלכלית האדירה שיש לשוק הצפרות: במשך שלושת ימי היריד מבקרים בו בממוצע 25 אלף איש ליום! מציגים בו מרכזי צפרות מכל העולם, העוסקים בתיירות ציפורים, באמנות ציפורים, בציוד אופטי, בספרות , בציוד למשיכת ציפורים לגינות ועוד

אתר היריד: http://www.birdfair.org.uk/default.asp

למידע על בניית מתקני האכלה וקינון : http://www.yardbirds.org.il/food/food_nesting.htm

פינת האכלה אופיינית בחצר באנגליה

צילום: שלומית ליפשיץ

מתקני קינון והאכלה ביריד הצפרות של רוטלנד ווטרס

צילום: שלומית ליפשיץ

ציוד וספרות מיקצועית ביריד הצפרות של רוטלנד ווטרס

צילום: שלומית ליפשיץ

האם לצפרים יש שפה מיוחדת?

כמו כל תחביב גם בתחום הצפרות נוצרו ביטוים השגורים בפי הצפרים. ביניהם

ה'ג'יז' Jizz שהוא התשובה לשאלה "איך ידעת לזהות את הציפור הזו שחלפה כל כך מהר וכל כך גבוה?" ומשמעותו – הצורה הכללית והתנהגות של הציפור המהווים סימני זיהוי שלה.

ביטוי נוסף הוא ה"רשימת הציפורים" Bird Checklists . לדוגמה, רשימת ציפורי ישראל הנמצאת בכתובת http://www.birds.org.il/show_item.asp?levelId=1162

כשצפרים פוגשים זה את זה מיד הם רוצים לדעת – כמה מינים ראית ואיזה מינים ראית? אם לא רשמת רשימת מינים או לא הבאת לך מראש רשימת מינים שסימנת לידן מי ראית ומי לא – הרי שאינך צפר רציני!

ביטוי נוסף הנאמר על ידי הצפרים על רעיהם, לעיתים בנימת זלזול מסוימת, שיתכן ומסתירה קנאה, הוא 'טוויצ'ר'. כינוי זה מתאר את אותם צפרים נלהבים, שכל כך להוטים לסמן לעצמם את מירב הציפורים ברשימה, עד שירוצו למקומות הכי נידחים כדי לראות ולסמן ציפורים נדירות. צפרים אלה, המתמחים בזיהוי ציפורים, רובם המכריע הם גברים. צפרי הטוויצ'יניג Twitching הם אלה שבזכותם גדלה משנה לשנה רשימת מיני הציפורים שנצפו בישראל. אם לפני כ 5 שנים עמד המספר על 530 מינים הרי שהיום המספר היא 540 ובודאי מספר זה כבר אינו מעודכן.

איך אפשר להצטרף פעילות צפרות בארץ?

כיום פעילים בארץ – מספר חוגי צפרות – ביניהם

חוג הצפרות של צביקה יידור – ליצירת קשר - zvika@tikshuv.com

חוג הצפרות של התחנה לחקר ציפורי ירושלים – ליצירת קשר - ibrc@netvision.net.il

חוג הצפרות של הרצלייה ליצירת קשר - shlompof@netvision.net.il

חוג הצפרות על שם דני מונטג , רחובות Amihudsh@017.net.il

כמו כן מכון אבשלום מקיים קורס צפרות שנתי בהדרכת עוזי פז.

בנוסף -

קיימים שמונה מרכזי צפרות בארץ, העוסקים במחקר ובחינוך וכן נעשית פעילות של השבת עופות לטבע וחינוך בספארי, בגנים זואולוגים ומרכזים נוספים (ראו טבלה בסוף המאמר).

חלק חשוב בתחביב הצפרות הוא צילומי הציפורים. צלמים רבים מתמחים בנושא ומפרסמים את תמונותיהם בגלריות הוירטואליות.

לגלריית הצלמים כנסו לקישור המצורף: http://www.yardbirds.org.il/album/album.htm

הדרכת צפרות ע"י עמיר בלבן מהתחנה לחקר ציפורי ירושלים

צילום: שלומית ליפשיץ

דף מידע מרוכז על מרכזי הצפרות

למידע מורחב ומפורט לחצו כאן

כתובת אתר אינטרנט	דוא"ל	שם המרכז	מס
http://www.yardbirds.org.il	shlompof@netvision.net.il	המרכז לטיפוח ציפורי הבר בחצר הבית	1
http://www.birdwatching.org.il/	dglasner@kfar-ruppin.org.ill	מרכז הצפרות בעמקים	2
www.birds.org.il	ioc@netvision.net.il	מרכז הצפרות הישראלי	3
www.birds.org.il	yleshem@post.tau.ac.il	המרכז הבינ"ל לחקר נדידת הציפורים	4
	ryosef@eilatcity.co.il או ibrce@eilatcity.co.il	מרכז הצפרות באילת	5
www.jbo.org.il	ibrc@netvision.net.il	התחנה לחקר ציפורי ירושלים	6
http://www.hazeva.com/	arava_shmirateva@arava.co.il	ב"ס שדה חצבה	7
http://www.birdingisrael.com/	lotan-programs@lotan.ardom.co.il	מרכז הצפרות קיבוץ לוטן	8
		אגמון החולה	9
http://gamla.golan.org.il/		מושבת קינון הדורסים בגמלא	10
http://www.ramat-hanadiv.org.il/	saleit@ramathanadiv.org.il	פרויקט פורשים כנף ברמת הנדיב	11
http://campusteva.tau.ac.i l/	Teva@tauex.tau.ac.il	קמפוסטבע הגן הזואולוגי של אונ ת"א	12
	Ganeyhateva@walla.co.il	גני הטבע של תל אביב	13

גני חיות וחי בר

1. ספארי ברמת גן טלפון: 6313531 03 לבקש חינוך והדרכה

2. גני הטבע, אבו כביר בתל אביב: טלפון 6822352 03

3. גן החיות התנ"כי בירושלים: סיגלית ממחלקת השיווק טלפון 6750125 02 .

4. קמפוס טבע ברמת אביב: הגן הזואולוגי של אוניברסיטת תל אביב : http://campusteva.tau.ac.il/ . טלפון 6405148 03

או אי מייל: Teval@post.tau.ac.il

5. גן החיות "גן האם" בחיפה: 04-8372886

6. חי-בר כרמל: 9841750/2 04 אתר אינטרנט: http://www.parks.org.il/

7. חי-בר יטבתה: 6376018 08 אתר אינטרנט: כנ"ל

8. רמת הנדיב: 6397726 04 אתר אינטרנט: http://www.ramat-hanadiv.org.il/

9. בית-אוסישקין: קיבוץ דן טלפון: 6941704 04.

10. בית שטורמן: עין חרוד טלפון: 6531605 04

11. מוזיאון לטבע בירושלים: טלפון: 5631116 02

12. מוזיאון האדם והחי ברמת גן – 03 6315010

13. מוזיאון האדם והסביבה בפתח תקווה – טלפקס 03 9245708 03 9219201

מקורות מידע ואתרים נוספים:

1. אלון, עזריה – עורך, פז, עוזי, 1986, האנציקלופדיה החי והצומח בא"י, כרך 6 הוצ' החברה להגנת הטבע ומשרד הביטחון.

2. טל, אלון. 2006, הסביבה בישראל, הוצאת הקבוץ המאוחד, תל אביב.

3. Moss, Stephen, 2005, Everything you always wanted to know about birds but were afraid to ask!

Christopher Helm publisher, London

4. אתר האגודה האנגלית לצפרות: http://www.rspb.org.uk/

5. אתר המעבדה לצפרות של אונ' קורנל בארה"ב: http://www.birds.cornell.edu/

6. הגדרת הצפרות בויקפדיה: http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A6%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%AA

7. לכתבה בעיתון הארץ על תחביב הצפרות - ראיתי ציפור רבת יופי – לחצו כאן

8. כתבה באתר ifeel על נושא הצפרות עם יהונתן מירב

ליקטה וערכה שלומית ליפשיץ: shlompof@netvision.net.il

תודות על הסיוע בעריכה לדורון להב

לאתר המרכז לטיפוח ציפורי הבר בחצר הבית

http://www.yardbirds.org.il/

06/11/2011