קאק

 

צילום: נינו

שם אנגלי: Western Jackdaw

שם מדעי: Corvus Monedula  

שם בערבית:  غراب الزرع (ע'ראב א(ל)זרע)

 

 

מקור שמו של הקאק נובע מהקולות שהוא משמיע קק – צק - צק. שמו הוענק לו על ידי הזואולוג העברי הראשון – ישראל אהרוני. בערבית פירוש שמו הוא עורב הזרע, שכן הוא נוהג לחפש זרעים בשדות, בדומה לעורב המזרע.

הקאק שייך לסוג עורב, והוא הקטן שמביניהם. כבר בזמן המקרא הבחינו במינים הרבים של העורב

... את כל ערב למינו... ויקרא י"א, 13.  ישנה גם התייחסות לקולו ...לבני ערב אשר יקראו... תהילים קמ"ז, 9.  וגם לצבעו ... קצותיו תלתלים שחורות כעורב ... שיר השירים, ה', 11.  העורב הוא גם העוף הראשון המוזכר בתנ"ך בסיפור המבול ...וישלח את העורב ...  בראשית, ח', 7.    

שמו האנגלי נובע אף הוא מהקול המתכתי שהוא משמיע.

 

 בני הסוג בארץ:

א. עורבני שחור-כיפה Garrulus glandarius  

ב. זג צהוב-מקור  glandarius  Pyrrhocorax(נדיר, בחרמון בלבד)

ג. זג אדום-מקור  Pyrrhocorax pyrrhocorax (נדיר, בחרמון בלבד)

ד. קאק Corvus monedula

ה. עורב הודי splendens  Corvus

ו. עורב מזרע Corvus frugilegus

ז. עורב אפור    Corvus corone

ח. עורב חום-עורף  Corvus ruficollis

ט. עורב שחור  Corvus corax

י. עורב קצר-זנב Corvus rhipdurus    

לתת המין Corvus monedula soemmerringii של הקאק הנמצא בארץ, יש עוד 3 תת מינים באירופה.

                                                                                                                                                                                              

סימני זיהוי: אורכו 33-34 ס"מ, משקלו 200-280 ג' ומוטת כנפיו 67-74 ס"מ.

מין עורב קטן, פעלתן ומתרוצץ. ראשו עם כיפתו השחורה נישא, ומקורו קצר.

עורפו אפור וחלקי גופו התחתונים אפורים בהירים. לבוגרים עיניים בהירות.

הזוויגים דומים עם שינויים עונתיים קלים.

 

קולות: בזמן מעופו הקאק משמיע קולות חוזרים ונשנים בתדירות גדולה מזו של העורבים הגדולים

והם שהקנו לו את שמו העברי.

 

חברתיות: הקאק הוא עוף חברותי וחי בלהקות כל השנה. בלהקה יש היררכיה ברורה שבראשה יש זוג שליט,

כשהנחות מפנה את מקומו לעדיף עליו. הקשר בין בני הזוג בלהקה נשמר לכל החיים.

 

תפוצה בעולם: תפוצתו על מרבית אירופה וצפון אפריקה ומתפשטת עד למרכז אסיה. בית חיותו נופים פתוחים

של שדות, מטעים, מצוקים ואזורים עירוניים.

 

תפוצתו בארץ: בארץ הוא יציב שכיח בגליל, בשומרון ובמדבר יהודה, חורף שכיח בין החודשים אוקטובר - מרס.

בעבר חרפו בארץ עשרות אלפי קאקים בלהקות גדולות שהיו מתכנסים ביחד עם הזרזירים ללינת לילה.

מכאן כפי הנראה הפסוק ... הלך זרזיר אצל העורב אלא מפני שהוא מינו ... (חולין, ס"ה, ע"א) בעניין עופות טמאים.

 

תזונה: הקאק הוא אוכל כל: זרעים, נבטים, חרקים, בעלי חיים קטנים וביצי ציפורים.

את מזונו מלקט וצד לרוב על פני הקרקע.

 

קינון ודגירה: הקאק דוגר באזורים לחים ולחים למחצה ברחבי אירופה עם רוח צפונית קרה, בערבות ובמישורים

ים תיכוניים יבשתיים וימיים. נמנע מאזורים מכוסי קרח או מושלגים.

הקן נבנה בחורי עצים או בעצים צפופי עלווה, בנקיקי סלעים ואף בחורים וסדקים של מבנים. הקן הוא מבנה מגושם

של ענפים וזרדים המרופד בעשבים, נוצות, שער וצמר של בעלי חיים ואף בנייר. הנקבה מטילה 4-5 ביצים ירקרקות

ומנוקדות בחום סגול ואפור בחודש מרס. הנקבה דוגרת והזכר מספק את מזונה. לרוב הקאקים חוזרים אל קינם

בתקופת הדגירה הבאה. נמצאו בארץ קיני קאקים בעמק בית שאן שהוטפלו על ידי קוקייה מצויצת.

ראו בקישור: http://www.yardbirds.org.il/daf/cuckoo/cuckoo.htm

 

פרטים מיוחדים הקאק ותופעת 'ההחתמה':

קונרד לורנץ, חוקר הטבע האוסטרי הנודע, אבי מדע האתולוגיה ( התנהגות בעלי החיים) הקדיש פרק שלם משכיל ומשעשע ביותר לקאקים בספרו 'טבעת המלך שלמה'. לפרק  קרא 'שומרי אמונים'.  הוא גילה שכמו אצל כל העורבים הקאקים חיים חיי משפחה מפותחים והם שומרים אמונים זה לזה לכל החיים. יש להם שנת אירוסים בה הם אינם מזדווגים, והם מתחילים להזדווג רק בשנה השנייה. הוא גם צפה ותיאר בצורה נוגעת ללב פרטים אשר 'בגדו' ו'נבגדו' ואף 'התגרשו'.  ענינו בקאקים החל כתוצאה מכך שגידל גוזל קאקים ותצפיותיו בגוזל הן שהובילו אותו לתאר לראשונה במדע את תופעת ההחתמה בציפורים, שמשמעותה בקיצור- במילותיו ( המתורגמות של קונרד לורנץ): "תגובותיהם החברתיות ואף תשוקותיהם המיניות של העופות מוסבות על אותם יצורים שבצוותא איתם עברו עליהם שלבי הילדות אשר בהם עוצבה דמותם הנפשית. לפיכך ציפורים שגודלו על ידי האדם נוטות לראות בני אדם ובהם בלבד שותפים אפשריים לכל פעולות הרבייה".  מאז תועדה תופעת  החתמה, שנקראת לעתים גם 'הטבעה', ( ( Imprinting רבות.  

 

 

 

קאק

ציור: אורי גורפיין

 

אלבום תמונות הקאק

 

 

אתרים נוספים מקורות המידע:

 

1. היינצל ה. ריצ'רד, פ. פרסלאו, ג'. 1975, הציפורים, מגדיר שלם. הוצאת הקיבוץ המאוחד.

2. מויאל,ח. 2004, לקסיקון שמות החולייתנים בישראל, הוצ' טבע הדברים, הרצלייה.

3. לורנץ,ק. 1975, תרגום בן עמרם, ח. טבעת המלך שלמה, הוצ' הקבוץ המאוחד, ת"א

4. ענבר, ר. מדריך לציפורי ארץ ישראל,1977  , הוצאת אחיאסף.

5. פז, ע. 1986,  עופות - כרך 6 "החי והצומח של ארץ ישראל"  , משרד הביטחון.

6. Cramp, S. and Simmons, k.E.L. Handbook of Birds of Europe, the Middle-East and North Africa. Vol. 1-5, 1977-8, Oxford University Press.

7. Hadoram, S. The Birds of Israel, 1996, Printed in Great Britain by Bath Press Colour Books, Bat

8. הקאק בבולים: http://my.ort.org.il/holon/birds/bq4.html

 

ליקט וערך - אורי גורפיין.

תודות על הסיוע בליקוט החומר ועריכתו לשלומית ליפשיץ ולדורון להב

 

למרכז לטיפוח ציפורי הבר בחצר הבית

http://www.yardbirds.org.il

‏11/08/2008