שרקרק גמדי

צייר: אורי גורפיין

שם מדעי: Merops orientalis

שם אנגלי: Little Green Bee-eater

שם בערבית: وروار شرقي صغير וַרְוַאר שַרְקִי צַעִ'יר

מקור שמו נובע מקולות השריקות שהוא משמיע. השרקרק מוזכר במסכת חולין. ...והא ההוא דיתיב בי כרבא ושרק... (סג, ע'א).

שמו המדעיMerops השרקרק orientalis של המזרח "השרקרק של המזרח". אהרוני כינהו "שרקרק מצרי" כינויים הנובעים מאזור תפוצתו. שמו האנגלי "שרקרק ירוק קטן" מכאן נלקח שמו העברי.

משפחת השרקרקים מונה 3 סוגים, 25 מינים ו52 תת-מינים.

הסוג שרקרק (Merups) מונה 22 מינים במשפחה.

בני הסוג הנצפים בארץ:

א. שרקרק מצוי Merops apiaster

ב. שרקרק גמדי M.orientalis

ג. שרקרק ירוק M. superciliosus

סימני זיהוי: הקטן מבין שרקרקי ארצנו. אורכו 16 - 18 ס"מ אברות זנבו המרכזיות הדקות והארוכות מוסיפות לו עוד כ 10 ס"מ, משקלו 15 - 20 ג' ומוטת כנפיו כ 30 ס"מ. שרקרק קטן בעל זנב ארוך, רובו צבוע בגווני ירוק. מצחו, לחייו וגרונו בגוון תכול מתכתי, פס עינו שחור, קשתית עינו אדומה ופס שחור גם בבסיס צווארו. קצה זנבו ערמוני-אפרפר ורגליו שחורות. הנקבה דומה לזכר אבל נוצות מרכז הזנב קצרות משלו. ישנם הבדלים בגוונים בין תת המינים בעיקר של הראש והצוואר.

חברתיות: בניגוד לשאר השרקרקים , השרקרק הגמדי נוהג לקנן ביחידות. בשעת כניסתו לקן הוא נוהג להשמיע קריאת זיהוי מיוחדת.

תפוצה בעולם:

מפת תפוצת שרקרק גמדי:

ירוק - אזורי קבע. ציפור יציבה בכל תחומי תפוצתה

המפה לקוחה מתוך

Handbook of the birds of the world

תפוצתו נרחבת משאר מיני השרקרקים. לאורך צפון אפריקה הטרופית עד לנילוס משם לחצי האי ערב. לאורך המפרץ הפרסי משם לאפגניסטן ולהודו ועד ויאטנם. השרקרק הגמדי יציב באפריקה וחלקו נודד למרחקים קצרים גם באסיה יציב ברוב האזורים עם נדידות קצרות של צעירים.

תפוצתו בארץ: תחום מחייתו בארץ מוגבל לעמק הערבה. בנווה מדבר יוטבתה, בקיבוץ אילות ובנאות הכיכר. באזורים אלה הוא גם דוגר.

אזורי מחיה: אזורים מדבריים ומדבריים למחצה, שטחים עם עצים פזורים ומכוסים בעשבים, מגובה פני הים ועד לרום של 2000 מ'.

תזונה: ניזון בדומה לשאר השרקרקים מדבורים, חיפושיות, טרמיטים, עשים ומינים רבים של חרקים מעופפים. מגוון בפרפרים, צרצרים, שפיריות , עכבישים וזחלים. את טרפו נוהג ללקט מנקודת תצפית, כשמבחין בטרף עט עליו במעוף קצר.

קינון ודגירה: הביצים מוטלות בטווח החודשים מרס – יוני, מדי פעם בחודשים יולי אוגוסט.

בני הזוג חופרים מחילה באורך של 1 מ' באדמה קשה ו 2 מ' באדמה חולית, בגדה או בבקע קרקע. המחילה מוטה בשיפוע של ْ20 - ْ30. תא ההטלה 15 ס"מ אורכו ו12 ס"מ רוחבו. בתטולה 4 – 8 ביצים. הנקבה דוגרת יותר זמן מהזכר משך הזמן לא ידוע.

מידע מעניין: נוהג לשון בקן גם מחוץ לעונת הדגירה, לרוב עם צאצאיו. אוכלוסייתו בישראל גדלה בעקבות החקלאות – שסביבה מתפתחים חרקים רבים המהווים לו למזון.

מקורות המידע:

1. דולב,ע. פרבלוצקי א. (עורכים) 2002, הספר האדום של החולייתנים בישראל, הוצאת רשות הטבע והגנים והחברה להגנת הטבע.

2. היינצל ה. 1975, פיטר ריצ'רד, פרסלאו ג'ון, הציפורים, מגדיר שלם. הוצאת הקיבוץ המאוחד.

3. חיים מויאל, לקסיקון שמות החולייתנים בישראל, 2004, הצאת טבע הדברים.

4. מולארני, ק. סוונסון,ל., גרנט,פ., וצטרסטרום,ד. 2003, הציפורים, המדריך השלם לציפורי אירופה וישראל. הוצאת מפה והקיבוץ המאוחד .

5. ענבר, ר. 1977מדריך לציפורי ארץ ישראל , הוצאת אחיאסף.

6. פז ע. 1986, האנציקלופדיה החי והצומח של ארץ ישראל עופות - כרך 6, הוצאת משרד הביטחון.

7.

ד1. Cramp, S. and Simmons, k.E.L. 1977-8 Handbook of Birds of Europe, the Middle-East and North Africa. Vol. 1-5, , Oxford University Press.

8. Hadoram, S. The Birds of Israel, 1996, Printed in Great Britain by Bath Press Colour Books, Bat

9. Handbook of the Birds of the World, Vol 6, Lynx Edicions 2005, Barcelona

10.בולי שרקרק גמדי http://israelibirdsstamps.yardbirds.org.il/ar1.html

ליקט וערך - אורי גורפיין

תודות על הסיוע בליקוט ובעריכת החומר לשלומית ליפשיץ ולדורון להב

תמונות שרקרק גמדי

צילם: אמיר אילון	צילם: בני סטרשונסקי
צילם: דובי קלעי	צילם: יוסי קוסט
צילם: מתן סגס
צילם: נתן רפאלי	צילם: צח מטמון