זהבן
מחלל
צילום: משה כהן
שם מדעי: Oriolus oriolus
שם באנגלית: Eurasian Golden Oriole
שם בערבית: الصفّير אלצפיר
משפחת הזהבניים Oriolidae
השם זהבן מחלל ניתן ע"י אהרוני, בשל צבעו כעין הזהב ושירתו הערבה
והגבוה כעין נגינת החליל. פירוש שמו המדעיOriolus oriolus . –Or פרושו
זהב. מכאן גם שמו הערבי "הצהוב"
הסוג: Oriolus מונה 27 מינים ו-85 תת מינים, רובם מינים טרופים
וסוב טרופים באפריקה ואסיה. רק שני מינים חדרו לאירופה ואסיה. באזורנו יש מין אחד
בלבד.
לסרטון המראה את הזהבן שר הכנסו לכאן
סימני זיהוי:
ציפור מוארכת מעט בגודל בינוני המזכירה בצורתה קיכלי. אורכה 22-
ראש הזכר, חלקי גופו וגחונם צבועים בצהוב זהבי עשיר. קו העין שחור,
הכנפיים בצבע שחור קטיפתי, עם כתם צהוב רחב. הזנב שחור וצדדיו צהובים. קשתית העין
אדומה. המקור אדמדם וארוך. הנקבה דומה לזכר אבל צבועה בצהוב ירקרק צהוב, גחונה לבן
מקווקו בקווים שחורים-אפרפרים. הכתם בכנפה קטן יותר. מאפיין של הזהבנים באביב הוא
שירת הזכרים המיוחדת והחלילית. לשמיעת קול השירה של הזהבן הכנסו
לכאן
חברתיות:
הזהבנים חיים ביערות על צמרות עצים גבוהים. נוהגים לאכול ביחידות
לפעמים בקבוצות קטנות ונצפו גם עם מינים
אחרים. בתקופת הנדידה הם נודדים בקבוצות קטנות בנות שניים עד עשרים פרטים.
תפוצה בעולם:
נפוצה בקיץ ברוב שטחה של אירופה מלבד אנגליה וסקנדינביה וגם מעט בצפון
אפריקה וכן במערב אסיה - בתורכיה ועד צפון סין. בחורף מדרימה למרכז אפריקה
ולדרומה.
תפוצה בישראל: חולפת מצויה למדי בכל חלקי הארץ בתקופות הנדידה -
באביב המאוחר במהלך אפריל ומאי ובסתיו בעיקר בספטמבר. דוגרת נדירה בצפון הארץ.
מפת תפוצה של הזהבן
המחלל
צהוב - אזורי ההמצאות בקיץ. כחול – תקופת
ההמצאות בחורף של חצי כדה"א הצפוני
המפה
לקוחה מתוך
Handbook
of the birds of the world
מקום חיות:
באירופה
הזהבן מצוי בדרך כלל בעצים שבשטחים פתוחים למחצה, ביערות של עצים רחבי עלים, בחורשים
ואף בפארקים ובמטעים, לעיתים קרובות בסמוך לנהרות. בארץ נצפה בכל חלקי הארץ בנוף
עם עצים.
התנהגות:
מצוי
לרוב בצמרות העצים הגבוהות, וממעט לרדת לקרקע ולכן קשה לראותו. כשיורד מנתר
בתנועות מגושמות, ממהר לברוח עם כל רחש או סכנה.
תזונה:
בעיקר
חסרי חוליות קטנים ופירות, לפעמים זרעים, צוף, ואבקה. לעיתים נדירות לטאות ויונקים
קטנים, ביצים וגוזלים.
ליקוט
המזון נעשה תוך כדי מעוף או מעל פני הקרקע. נעשה ביחידות או בזוגות. שלא בעונת הרבייה נעשה
ליקוט המזון לעיתים בקבוצות קטנות.
בארץ
– ניזונה בעיקר מפירות – בסתיו מתמרים ותאנים ובאביב מתותי עץ ועוד.
קינון ודגירה:
ההטלה
בעיקר בחודשים מאי יוני, יולי לפעמים מוקדם יותר. לאחר שהזכר הגיע לטריטוריה שלו
הוא מתחיל לשיר לאחר שגרש משם פולשים, כולל מינים קרובים ואף ציפורי טרף
הקן
בנוי באופן בלעדי (או כמעט בלעדי) על ידי הנקבה לעיתים הזכר עשוי לעזור באסוף החומר.
הקן דמוי סלסלה רדודה ולפעמים בצורת גביע עשוי מזרדים, קני סוף, עלים, ענפים,
בדים, חוטים, נייר ופלסטיק מרופד בסיבים צמחיים, עשבים, נוצות, קורי עכביש, כותנה,
פרווה, צמר, אזוב, חזזיות, קש ופיסות נייר קטנות. קוטר הקן עד
בתטולה
2-6 ביצים, לרוב 3-5, לבנות, לעיתים ורדרדות עם כתמים ופסים חומים, הדגירה מתבצעת
ע"י שני בני הזוג, אך רוב הזמן ע"י הנקבה במשך 13-20 ימים.
בישראל
נצפו באביב 1983 שני זוגות שקיננו בשמורת החולה.
סרטון
המראה נקבת זהבן בונה קן ראו כאן
מידע מענין:
*בנדידת הסתיו מקדימים לנדוד הנקבות והצעירים
ומופיעים בישראל כ-10 ימים קודם לזכרים. באביב מקדימים הזכרים ומופיעים כ-10 ימים
קודם לנקבות.
מקורות מידע:
1.
היינצל, ה. פיטר, ר. פרסלאו, ג'. 1975, הציפורים, מגדיר שלם. הוצאת הקיבוץ המאוחד.
2.
מויאל,ח.,2004 לקסיקון שמות החולייתנים בישראל, הוצאת לאור
3.
מולארני, ק. סוונסון,ל., גרנט,פ., וצטרסטרום,ד. 2003,הציפורים, המדריך השלם
לציפורי אירופה וישראל. הוצאת מפה והקיבוץ המאוחד .
4.
ענבר, ר. (1977) מדריך לציפורי ארץ ישראל, הוצאת אחיאסף.
5.
פז, ע. (1986) האנציקלופדיה החי והצומח של א"י, כרך 6 הוצ' משרד הביטחון
והחברה להגנת הטבע.
1.
Cramp,
S. and Simmons, k.E.L. Handbook of Birds of Europe,
the Middle-East and North Africa. Vol. 1-5, 1977-8, Oxford University
Press.
2.
Hadoram, S. The Birds of Israel, 1996,
Printed in Great Britain by Bath Press Colour Books,
Bat
3.
Handbook of the Birds
of the World, Vol 9 , Lynx Edicions 2005, Barcelona
4.
http://israelibirdsstamps.yardbirds.org.il/aw8.html
ליקט
וערך - אורי גורפיין
תודות
על הסיוע בליקוט החומר ועריכתו, לשלומית ליפשיץ ולדורון להב
לאתר המרכז לטיפוח ציפורי הבר בחצר הבית
24/12/2011